חופשת הקיץ תכליתה לתת אפשרות לתלמידי ותלמידות בתי הספר להחליף כח ולחזק הבריאות, בריאות תרתי משמע, בריאות הגוף ובריאות הנפש, אשר זה בזה תלוי. ומובן אשר בנוגע ליהודי העיקר הוא בריאות הנשמה. והנשמה הרי מקבלת חיותה ובריאותה מהתורה ומצותי׳ה, ובלשון הידוע "כי הם חיינו ואורך ימינו".
מובן אשר חיות ובריאות צריכים להיות בתמידות וברציפות, ללא הפסק חס ושלום, ולא שייך לקחת "חופשה" מהם.
הכרחיות התורה והמצות לנשמה היא בדוגמת הכרחיות נשימה ומזון לגוף. מי שהוא שלם בגופו לא נותן דעתו על הכרחיות הנשימה והמזון לקיומו, ורק לפעמים, במקרים מסויימים, חש ומרגיש עד כמה הכרחיים הם ממש.
ולדוגמא: אדם שצולל מתחת למים ועוצר נשימתו לרגעים מספר, אזי בהוציאו את ראשו מן המים חש הוא צורך עז לשאוף אויר צח לרווחה להשיב נפשו. ועל דרך זה, אחרי יום צום, כאשר הגוף נחלש מחוסר אכילה ושתיה, אזי מרגיש ביותר החיות שבאכילה ושתיה כששובר רעבונו.
והנה, במשך שנת הלימודים, כאשר כמה שעות מהיום, שהיו יכולות להיות מוקדשות לתורה ולמצוות, הולכות על לימודי חול או שאר עניינים של רשות, שאינם "מזון" לנשמה, הרי אותו זמן הוא כעין "צום" לנשמה ועצירת נשימתה. וזה מעורר תשוקתה לתורה ולמצוותיה ביתר שאת וביתר עוז, כאדם המתאווה לחיי נפשו כשהוא חלוש ומעונה.
ובבוא חופשת הקיץ, חופשה מלימודים וענינים אשר קיפחו מהנשמה כמה שעות יקרות שהיו יכולות להיות ממולאות בעסק התורה ומצוותיה, הרי זו היא העת להשיב לנשמה את אבדתה ולהחיותה בכפליים.
ובכן, חופשת הקיץ נותנת לכם האפשרות להתמסר לעסק התורה בתשוקה ובחיות – לא רק בכדי לנצל את הזמן הפנוי בכי טוב שלא ילך לאיבוד חס ושלום, אלא גם למלא את החסר לנשמה במשך שנת הלימודים שעברה, ועוד, וגם זה עיקר, לתת לנשמתכם האפשרות לחזק כוחותיה בכל תוקף האפשרי ולגייס כוחות נוספים לקראת שנת הלימודים הבאה.
והרי דבר הוא שחופשת הקיץ מתוכננת לתכלית האמורה, שהרי בעונת הקיץ יכולים אתם לעסוק בתורה ובמצוות בתנאים מתאימים ביותר, במנוחת הנפש, בנוחיות ובאוירה יפה.
…והשם יתברך יצליח את כל אחד ואחת מכם וישלח לכם ברכתו שיהיו ימי הקיץ הבאים עליכם ועל כל ישראל לטובה ולברכה – מאושרים ובריאים באמת, מאושרים ובריאים בגשמיות וברוחניות גם יחד.
מקור: אגרות קודש חכ"ט עמ' קעא-ג • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת
