קבוצה של צעירים חלוצים החליטו ליישב את איזור מעלה אדומים בואכה ירושלים, ולאחר מערכה ממושכת הצליחו במשימתם. בין ראשוני המתיישבים היה צעיר צרפתי ורעייתו ש'נקלעו' לעיר ללא כוונה תחילה. רק רחוב אחד וכמה דיירים היו בה כשנכנסו לגור בביתם החדש, אך כיוון שנכנסו, קיבלו הוראה להישאר בה ולפתוח בפעילות. היום הזוג הזה, הרב אברהם ורעייתו יוכבד שמלה, עומדים בראש אימפריה פעילותית חב"דית מרשימה • רשמי ביקור

לאחר יום שלם של סיור בין מוקדי הפעילות החב"דית במעלה אדומים, הגעתי לתובנה הבאה: יש שליח ויש שליח. ישנם כאלו שמעדיפים לפעול עם בני עירם באופן אישי, וישנם שמתמקדים בפעילות 'רחבה' יותר, בבניית מוסדות לתפארת, קהילה ומוסדות. בביקורי במעלה אדומים פגשתי בשליח דינאמי ונמרץ, שבברכתו של הרבי מלך המשיח הצליח לתפוס את שני הקצוות. קשה שלא להתפעל מהרב אברהם שמלה.

מחד – כמעט ואין יהודי במעלה אדומים שאינו מודע לפעילות החב"דית בעירו. בכל תהלוכת ל"ג בעומר משתתפים אלפי ילדים, מאות רבות בקייטנות השונות; רבים מבני העיר נמצאים עמו בקשר ישיר כשהם מגיעים למשרדו או נפגשים ברחוב והוא מסייע להם בבעיותיהם ובמצוקותיהם. "נקודת ההצלחה שלנו בעיר" מסביר לי הרב שמלה בפשטות "היא השמחה. משתדלים להפיץ סביבנו שמחה ותוכן חסידי משמח, ואנשים נכבשים בשמחה".

מאידך – הפעילות כולה מרוכזת מתוך מבנה גדול שנמצא בלב העיר, בניין שהוא אימפריה של ממש. הבניין המפואר מכיל בית כנסת ובו שיעורי תורה רבים (כשהפופולאריים שבהם הם שיעור התניא של הרב מאיר צרפתי בו משתתפים רופאים ועורכי דין מהעשירון העליון, שיעור לנשים, ושיעור בפרשת שבוע בכל יום חמישי עם הרב מנחם הלפרין). מלבד זאת קיימים בעיר שלושה גני ילדים, מעון יום, וסניף נוסף של בית חב"ד בקניון המקומי.

הפעילות הגדולה הזאת לא הייתה כך בעבר. סיפור בואו של הרב שמלה למעלה אדומים, דווקא מעורר חמלה לא מעטה.

הוא ורעייתו עלו מצרפת לישראל, וביחד נסעו לאורכה ולרוחבה של הארץ כדי לחפש מקום. המקום הראשון שהגיע אליו בהמלצת משרד השיכון, היה מעלה אדומים. כשהשניים הגיעו לעיר לראשונה, היא הייתה עדיין על הנייר. לא בניינים ולא גינות נוי; רק הררי טרשים שעליהם, על פי התוכנית, הייתה אמורה להיבנות העיר. בני הזוג שמלה התלבטו ולבסוף החליטו לרכוש דירה. המחיר דווקא היה סביר.

לאחר שנה וחצי של שכירות, קיבלו לידיהם את מפתחות הדירה. כשהגיעו לביתם החדש, לא ידעו את נפשם. הם היו משפחה אחת ועוד כמה בודדות בתוך עיר גדולה שהייתה בשלבי תכנון או בניה. היה רק רחוב אחד עם כמה בתים שכמעט ולא מאוכלסים.

באחד הימים הראשונים לבואם, כתבו לרבי שהם לא רוצים להישאר במקום ומבקשים ברכה לעבור דירה. שנה שלמה לא זכו למענה ונותרו על מקומם.

לאחר שנה ערכו ביקור 'בית חיינו' ובמהלך יחידות משפחתית, הכניסו פתק עם השאלה והאופציות השונות. הרבי השיב שישאלו רב פוסק הלכה בארץ ישראל. כשהגיעו לארץ שאלו את הרב אשכנזי שבירר האם בעיר החדשה מתגוררים חב"דניקים? כשהתשובה הייתה שלילית, הורה להם להישאר ולפתוח בית חב"ד במקביל להתחלת פעילות. "למעלה מחצי יובל שנים חלפו, והכל כבר שייך להיסטוריה", מספר הרב שמלה בחיוך. "התחלנו עם ארגון צבאות ה' שהתקיים בביתנו, פתחנו שיעורי תורה וחסידות, ובשלב מסוים התחלנו לקיים מניני תפילה בביתנו מדי יום".

בית חב"ד היה לעובדה מוגמרת בשנת תשמ"ז, כאשר הרבי מה"מ עודד נמרצות לפתוח בתי חב"ד בכל עיר בישראל.

כמו בהרבה ערים אחרות, הפעילות הממוסדת החלה ממקלט עירוני. לאחר שהיה צר מהכיל את הפעילות, שכר הרב שמלה דירה גדולה. יום אחד פגש ביהודי שהיה לו בניין גדול במרכז העיר, והסכים להשכיר להם מקום בבניין. המיקום של הבניין היה מצוין.

"תחילה שכרנו חדר קטן, לאחר תקופה כשעסקיו נקלעו לקשיים, השכיר לנו עוד ועוד חדרים עד שכיום הבניין כולו פועל במסגרת בית חב"ד. הוא מכיל בית כנסת, שלושה גני ילדים ואת משרדי בית חב"ד מהם יוצאת הפעילות במעגל השנה". הרב שמלה גם לא שוכח לציין שיש "גם מקווה מהודר".

מקור השם מעלה אדומים מופיע בספר יהושע בו מתוארת מעלה אדומים כאזור קו הגבול בין שבטי יהודה ובנימין, בדרך העולה מהבקעה לירושלים ואשר הגוון האדמדם שולט בסלעיה. "ויצא עין שמש, ויצא אל-גלילות, אשר נכח מעלה אדמים".

סיפור הקמת מעלה אדומים (שבעה ק"מ מזרחית לירושלים, על דרך ירושלים-יריחו) הוא סיפור מרתק בפני עצמו של אהבת ארץ ישראל. זה החל לאחר מלחמת יום הכיפורים, כאשר גרעיני התיישבות ליהודה ולשומרון הוקמו מתוך התארגנות ספונטאנית. אחד הבולטים בגרעינים אלה היה גרעין "מעלה אדומים". בשנת תשל"ה הקים הגרעין בית ראשון מבטון במישור אדומים (היום "גבעת המייסדים") כנגד דעת הממשלה. לאחר דיון ארוך בממשלה, חברי הגרעין פונו ע"י צה"ל אבל חברי הגרעין הצהירו שהם יחזרו. המבנה שהוקם הופך מאוחר יותר להיות בית כנסת, בטקס הכנסת ספר תורה. חברי הגרעין מתעקשים להישאר במקום בתורנות, ביום ובלילה, מקיימים אירועים משפחתיים, תפילות ותורנויות שמירה, בסופי שבוע מצטרפים המשפחות והילדים.

בנר שביעי של חנוכה, עשרים ושלוש משפחות ושישה רווקים, המהווים את גרעין מעלה אדומים, מתיישבים קבע במחנה המגורים לעובדים "גבעת המייסדים". מכאן ואילך החלה התיישבות רשמית של יהודים בחבל ארץ זה. אולם רק בחורף תשל"ט הוכרה מעלה אדומים כמועצה מקומית מוכרת ורשמית.

אוכלוסיית מעלה אדומים – מונה כיום כ-‏000,23 תושבים כ"י, ותחום השיפוט שלה משתרע על פני כ-‏000,48 דונם. בשנת תנש"א הפכה המועצה המקומית לעיר בישראל. ממעלה אדומים נשקפים נופי הרי ירושלים בצפון ובמערב, ובולטים בהם הר הצופים והר הזיתים. לכיוון מזרח ודרום נופי מדבר קסומים עד אל מעבר לירדן אל הרי אדום ומואב.

מפעים לדמיין את ההיסטוריה הזאת במהלך סיור בן יום שלם שערכנו בין המוסדות ואתרי הפעילות של חב"ד ליובאוויטש במעלה אדומים.

התחנה הראשונה שלנו הייתה חנות תשמישי הקדושה בניהולו של בן השליח הרב ישראל שמלה. כשאני שואל אותו בטלפון כיצד להגיע לחנות, הוא צוחק. "חנות" אמרתי ומסתבר שהפן המסחרי בחנות בטל בשישים לפעילות שנעשית בין כתליו. זו ממוקמת בלב הקניון ומושכת אליה יהודים רבים שמגיעים לכתוב לרבי, להניח תפילין ולהתפלל ובכלל, לכל נושא יהודי.

"אני יכול לשבת איתך כל היום ולספר לך סיפורי מופת והשגחות פרטיות שמתגלגלים פה", אומר ר' ישראל, בין יהודי ליהודי. "רק לפני שבוע הגיעה לפה אישה, שאחיה באמצע חייו עבר צינתור בשל בעיות לב, היא הביאה את המזוזות בביתו לבדיקה. לא ממש נדהמתי להיווכח שבמילה "לבבכם" במזוזת חדר השינה, היו חסרות אותיות".

כאמור, אנשים רבים פוקדים את החנות כדי לכתוב לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'. "המופתים פה מתגלגלים על הרצפה" אומר ר' ישראל, "מטבע הדברים הרבה מהכותבים רואים בזה 'יחידות' פרטית עם הרבי, ואני מכבד את הפרטיות שלהם. מעשים שבכל יום לראות אנשים יוצאים מפה בהתפעלות. לפני שלושה שבועות הייתה פה גברת שביקשה לכתוב לרבי נוכח צרות בחייה האישיים. היא מבינה שעליה להתחזק ברוחניות אך לא יודעת מה עליה לעשות.

"היא קיבלה החלטה מעשית טובה, העלתה את בעייתה על הכתב והכניסה את המכתב לאחד מכרכי ה'אגרות קודש'. כשפתחה את הספר, פניה האדימו והיא החלה לדמוע. לאחר שנרגעה הסבירה לי כי במכתב התשובה כותב הרבי ליהודי שכתב אליו מבית רפואה, והרבי אומר לו שאם הוא נמצא שם, אין זה מקרה סתמי, אלא מוטל עליו לבצע שליחות במקום. הרבי מבקש ממנו לעבור בין החדרים, לחזק את מי שצריך חיזוק ולפעול להפצת היהדות בין החולים.

"בנקודה הזו שוב עלו דמעות בעיניה והיא המשיכה לספר כי היא עובדת כאחות מוסמכת באחד מבתי הרפואה באזור, ולאחרונה, בגלל מצבה הנפשי הירוד, היו פעמים שחולים ביקשו ממנה לדאוג להם לנטלה וקערה בכדי ליטול ידיהם בטרם יסעדו אך היא לא התייחסה למבוקשם. 'אני מסתובבת בימים האחרונים בתחושה לא טובה בקשר לזה והנה הרבי כותב לי על זה'"…

בחזית החנות מתנוססת תמונה יפיפה של הרבי מלך המשיח, בה נראה הרבי באחת משנות הנשיאות הראשונות ומבטו חודר, פולח כליות ולב. גודלה של התמונה כשני מטרים על מטר שמונים, תופסת את עיניהם של רבים מבאי הקניון. "רבים נכנסו להניח תפילין בעקבות ההסתכלות בפני הרבי", מציין ר' ישראל.

כשעושים כתבה על פעילות חב"ד במעלה אדומים, אי אפשר שלא להיפגש עם ר' ניסן לוי, יד ימינו של הרב אברהם שמלה עוד מהימים הראשונים של הפעילות החב"דית בעיר. ר' ניסן גדל כיהודי מסורתי עד שבשלב מסויים בחיים הוא ורעייתו החליטו להתחזק ולנהל אורח חיים של יהודים שומרי תורה ומצוות. ההשגחה הפרטית זימנה אותם לחב"ד.

"באותם ימים הייתי חבר מרכז פעיל ב'ליכוד'. התחלתי לחזור בתשובה באמצעות 'ערכים' אבל אורח החיים הליטאי היה קשה לי. הרצינות העיקה עלי. באחד הימים התייעצה רעייתי עם אחות המקובל הרב בצרי שהייתה משפיעה שלה, זו אמרה לה שהדרך בשבילנו היא חב"ד ושידכה אותי למנהל בית חב"ד בעיר הרב אברהם שמלה שרק החל את שליחותו בעיר בשנת תשמ"ז. השידוך בינינו היה מוצלח. אני הייתי עובד עירייה וסייעתי לו למנף את הפעילות.

"היו ימים של 'ראשיתך מצער'. בשנה הראשונה התקיימה קייטנה עם ארבעים ילדים במקלט עם בור ביוב לא תקין. שנתיים לאחר מכן התקיימה הקייטנה במבנה גדול של בית ספר מקומי והשתתפו בה כשלוש מאות ילדים. לפני חג הפסח של אותה שנה חששנו לעשות 'מבצע מצה' רחב היקף בגלל העלויות, אבל לאחר מחשבה החלטנו לעשות כמו שצריך, ויהי מה. באותה שנה לא היה ילד בעיר שלא אפה מצות ושמע על מהות החג".

בשנת תשמ"ט נסע ר' ניסן בצוותא עם הרב שמלה ל-‏077 אל הרבי. הוא כבר הרגיש חסיד במהות, אולם היה חסר לו הציור החיצוני של חסיד. "עוד כששירתתי בשריון במלחמת שלום הגליל, ראיתי את האברכים החסידיים מפזזים ומכרכרים עם מגבעתם, וקנאתי בהם משום מה. באותו ביקור ב-‏077, כשעמדתי מול הרבי, ידעתי שנגמרו המשחקים והגיע הזמן לקבל את ההחלטה".

עד עצם היום הזה עובד ר' ניסן בעירייה ומסייע רבות לפעילותו של הרב שמלה. "העובדה שכיום עברתי להתגורר בירושלים לא גורעת כהוא זה מהעזרה שאני מעניק לפעילותו המיוחדת של הרב שמלה", מצהיר ר' ניסן בחיוך רחב.

במהלך הסיור הממושך, אני פוגש גם את ר' ארז ליפשיץ, אף הוא שליח בעיר הפועל תחת בית חב"ד. ארז עצמו הוא סיפור מקומי. הוא נולד במעלה אדומים במשפחה מסורתית ולאחר הצבא יצא לטיול במזרח, שם התקרב ליהדותו בזכות הרב נחמיה וילהלם. כשחזר לארץ ישראל יצר קשר עם הרב שמלה, דרכו השלים את חזרתו בתשובה והפך לחסיד מן השורה. את רוב זמנו הוא משקיע היום במבצע תפילין בחנויות ובעסקים הנמצאים במרכז המסחרי 'כיכר יהלום' ובקניון המקומי.

"מה מיוחד דווקא בתפילין שאתה מקדיש לכך את מרבית שעות היום?" אני שואל אותו.

"תפילין היא הדרך הטובה לפעול על יהודי להתקדם באידישקייט", משיב ר' ארז תוך כדי חליצת תפילין מאחד 'הקבועים שלו'. "בשיעורי תורה יכולות להיות השגות ללומד וייתכן שהלימוד לא ישפיע עליו. אבל כלפי תפילין ישנו ביטול מיידי מצד המניח. במהלך התקופה בה אני עוסק במבצע תפילין, אני חש במהפך אצל המניחים. בחנויות רבות החליטו בעלי העסקים לרכוש בעצמם תפילין ולהניחם מדי בוקר באופן עצמאי".

ר' ארז מיד שולף דוגמאות: "ישנו בחור בשם יוסי שהכרתי אותו עוד כשלמדנו יחד בבית הספר. היום הוא מוכר שווארמה, וניאות בשמחה להניח תפילין. ברבות הימים אף גילה התעניינות לחזרתי בתשובה וכיום הוא קובע עיתים לתורה, משתתף בשיעורים בבית חב"ד ונמצא על דרך המלך. בעקבות הקשר שלי, אנשים רבים מגיעים לבית חב"ד ומגלים עניין בפעילות; בעלי חנויות מבקשים להיות שותפים לפעילות ותורמים לה. הכוח של התפילין הוא להאיר ולחבר, והתוצאות הם מוחשיות".

לא כולם מסכימים להפשיל שרוולים ולהניח תפילין. ר' ארז מכיר אותם היטב והוא ניגש בהתאם. "היה צעיר שהכרתי אותו מילדות. הוא טייל בהודו, בדרום אמריקה ביפן, ובמקומות נוספים. בכל פעם שהייתי מגיע לדבר איתו, היה מדבר איתי על כל הנושאים שבעולם חוץ מעל הנחת תפילין. במשך הזמן נסדקה החומה וכיום הוא מניח בקביעות. כך גם בחברת מוניות אליה הייתי מגיע. נהגים רבים סירבו בטענות שונות, וכיום אין אחד שלא מניח. ההשפעה היא גדולה" מסכם ארז.

בסיום הראיון איתו הוא מבקש ממני לשמש עבורו במה להעביר מסר חשוב לדידו: "לכל בית חב"ד יש סדר עדיפויות באיזה מבצעים להשקיע יותר או פחות. המציאות הפשוטה היא שאין די כוח אדם כדי להקיף את כל המבצעים של הרבי בעת ובעונה אחת. אני מציע אפוא לכל בית חב"ד לקחת את פרוייקט התפילין בדמות פעיל קבוע שיסתובב ויניח תפילין וזו תהיה עבודתו. זה פתח עצום שיכול להשפיע על קהל רחב, זה יביא קהל גדול יותר לשיעורים ולפעילות, זה גם מביא לתרומות לא מעטות, והכי חשוב: יקשר קהל רב לרבי מלך המשיח".

את ארוחת הצהריים המאוחרת אני עושה בביתו של הרב שמלה. בהזדמנות הזאת מתפתחת שיחה עם השליחה הגב' יוכבד שמלה על הפעילות המתקיימת עם הנשים בעיר. מסתבר שאף היא מרכזת פעילות ענפה ומיוחדת כשלעצמה. כינוסי נשים מתקיימים מדי ראש חודש או יומא דפגרא. יש גם שיעור קבוע לנשים המתקיים זה כבר שנים רבות. בשנים האחרונות מתקיים השיעור בביתה של אחת ממקורבות בית חב"ד שניצלה בדרך נס באסון וורסאי. היא נפלה שלוש קומות ושהתה בין ההריסות. בקול חלש אמרה 'שמע ישראל' והמחלצים שהיו באזור שמעו אותה בדרך נס. חייה ניצלו.

"היה סיפור מדהים אצל אחת ממשתתפות השיעור" מספרת הגב' שמלה. "בנה של אותה אישה נפטר ל"ע ממחלה קשה בטרם הגיע למצוות. בצערה ביקשה לעשות משהו לעילוי נשמתו. הצעתי לה לתרום זוגות תפילין למבצעים כדי שזיכוי הרבים יעמוד לע"נ בנה. בעלה שלא חונך על ברכי היהדות הצרופה, לא אהב את הרעיון, אך היא מדי פעם הייתה מעבירה לי מכספה כדי שנרכוש זוגות תפילין. במהלך השנים רכשנו בכספה כמה זוגות תפילין.

"יום אחד התקשרה נסערת ונרגשת. היא סיפרה כי חבר טוב של בעלה עבר תאונה קשה מאוד ורק בדרך נס ניצל בחיים. בעלה הוסיף וסיפר כי חברו זוקף את הצלתו לעובדה שהניח תפילין בדוכן של חב"ד בעיר בטרם יצא לנסיעתו. מאוחר יותר העזה וסיפרה לבעלה כי כל הזוגות תפילין של בית חב"ד במעלה אדומים ניקנו מכספם לעילוי נשמת בנם. זה ריגש אותו שבזכות כספו חיי חברו ניצלו. בעקבות זאת התקרב יותר ואף סייע לרעייתו לרכוש זוגות נוספים".

טרם סקרנו את הפעילות הענפה עם חיילי צה"ל באיזור בימי החגים, טרם הקפנו את הפעילות הרחבה של הפצת המעיינות שמדי יום ביומו. גם לא את רשת הגנים שזוכה לתשבחות מכל הגורמים הרלוונטיים ומוסדות קהילה הפורחים והמשגשגים בעיר. כמעט שכחנו להוסיף את שיעורי התורה לגברים ולנשים שמושכים אליהם משתתפים רבים מכל גווני הקשת בעיר. "שיעורים אלה פופולאריים במיוחד בשל מגידי השיעורים שעושים זאת בטוב טעם" אומר הרב שמלה.

מפליא יחד עם זה הפריחה בכמות המקורבים של בית חב"ד, כשלאחרונה הצטרפו לקהילה כמה אברכים מאנ"ש שעצם הימצאותם הגבירה את הפעילות.

בימים אלה בית חב"ד במעלה אדומים ממשיך בקו העבודה של 'ופרצת', ובגדול. רק לאחרונה אושרה הקצאת שטח ענק לפעילויות חב"ד בעיר. השטח הגיע לאחר שתדלנות רבה מצד השליח ומקורביו. השטח החדש נמצא באזור החדש של מעלה אדומים, איזור שעתיד להכפיל את גדלה של העיר.

בשטח שהוקצה מתעתד הרב שמלה לבנות בניין שחזותו תהיה זהה לחזית של 077 בית רבינו שבבבל. בבנין יבנה חדר זהה ל'גן עדן העליון' וכן בית כנסת, גני ילדים, מעונות יום, משרדים, בית תמחוי ועוד. ואם חשבתם שבזה מתמצות תכניותיו של הרב שמלה, זה עדיין רחוק. אם תרצו, זוהי תמצית שליחתו של הרב שמלה מאז הגיעו לשמש בשליחות הרבי בעיר – אף פעם לא לברך על המוגמר