ר' לוי לבייב הוא היהלומן הפרטי הגדול בעולם, הבעלים של 'אפריקה ישראל' והישראלי העשיר ביותר.
אך כל אלה הם רק הפרטים המשניים באישיות המיוחדת שלו. ר' לוי לבייב הוא בעל חסד ותורם צדקה בקנה מידה ענק, בכל העולם כולו. הוא הקים ומממן עד היום מאות בתי ספר ופעילות חינוכית רבה במדינות חבר העמים, ומקדיש מידי שנה מיליונים רבים לצדקה בתחומים שונים.
למרות עושרו הגדול הוא נותר צנוע ועניו. מעולם לא הבליט את עושרו ולא נהג בהתנשאות ובגאווה. כמעט תמיד הוא בוחר לדבר על הנושאים שבאמת מעניינים אותו, יהדות וחינוך, ופחות על עסקים.
הוא גם מלמד את עשירי העולם בהכרת חשיבות מצוות המעשר. בכל הזדמנות שהיא, בפגישותיו עם מנהיגי העולם וחבריו המיליארדרים, ר' לוי לבייב מבקש מהם להרבות בפעילות למען הדורות הבאים של העם היהודי, למניעת התבוללות, להגברת החינוך היהודי ולמתן צדקה.
הוא עומד בראשם של מערכות פילנתרופיות גדולות, מעבר לעסקיו המסועפים בכל העולם. ר' לוי מכהן כנשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, יו"ר קרן 'אור אבנר' המפעילה את מערך החינוך העצום שהקים בעשורים האחרונים, ושותף באין ספור של יוזמות למען העם היהודי בכל רחבי תבל.
חיים יהודיים במחתרת
מאיזה רקע צמחת? היכן למדת בצעירותך?
"תקופת צעירותי מתחלקת לשתיים. החלק הראשון בטשקנט שבאוזבקיסטן, שם מקור משפחתנו. נולדתי להורי ר' אבנר וחנה לבייב ע"ה, שגם הם נצר למשפחות מכובדות בעדה הבוכרית, שומרות תורה ומצוות, שמסרו את נפשם במחתרת, ברוסיה הקומוניסטית על מנת להישאר יהודים דתיים.
המציאות שבה גדלתי כילד שונה בתכלית מהמציאות כיום. באותם ימים אסורים היו כל הסממנים היהודים להיות בגלוי. בכדי לשמור שבת, ולא ללכת לבית הספר, היינו צריכים למצוא טריקים ופטנטים מיוחדים.
אני זוכר פעם אחת שנותרתי בביתי בשבת ולא הלכתי לבית הספר. המורה הגיעה אלינו הביתה כדי לחפש אותי. מיד הזדרזתי וקפצתי למיטה עם הבגדים. כאשר היא נכנסה לחדרי טענתי שאני לא חש בטוב ולכן לא הגעתי לבית הספר. היא אמרה לי בזעם: 'כאחד שלא חש בטוב אני רואה שלא הספקת אפילו להסיר את הנעלים שלך…'
למרות הקשיים שרדנו ונותרנו יהודים שלמים ומאמינים, תודות לחינוך שקיבלנו מההורים ותודות למסירות נפש שאפיינה את הקהילה.
ילדותי לוותה בכאב על סבי האהוב, רבי זבולון ע"ה, שנאלץ לגלות למשך שנים לסיביר הקפואה ולשבת בכלא, בעוון הפצת יהדות ולימוד תורה. החינוך הזה למסירות נפש הוא דבר שנספג בדם.
אני זוכר כיצד היינו יושבים ולומדים תורה יחד במחתרת. היינו מתקבצים סביב המלמד באחד הבתים, במקום מסתור הרחק מעיני השלטונות. מקום הלימודים, והעובדה שאנחנו מתאספים ללמוד תורה, דבר שהיה אסור על פי החוק באותם ימים, היו כל כך סודיים, עד שאפילו בני משפחתנו הקרובים ביותר לא היו מודעים לכך. היום קשה להבין זאת, אך זו הייתה המציאות.
הזיכרונות שעולים וצפים בי עד היום הם של בית הכנסת בטשקנט, חסידים המתקבצים סביב השולחנות, עם מעט דג מלוח ו'וודקה', להתוועדות חסידית שהייתה מתקיימת בשבתות, חגים ובמועדים של חסידות חב"ד דוגמת י"ט כסלו, ח"י אלול וכיוצא בזה. אינני יכול לשכוח את האווירה המיוחדת, את החסידים יושבים ומחזקים אחד את השני מתוך אהבת ישראל.
לאחר העלייה ארצה למדתי בישיבות חב"ד, תומכי תמימים, בקרית מלאכי ובלוד. היה זה המשך ישיר לתלמוד התורה שנעשה במחתרת באוזבקיסטן, שגם הוא הופעל בידי חסידי חב"ד".
עשיר ומאמין
האם "ברכת ה' היא תעשיר" מדבר אליך, או שלדעתך מי שרוצה עושר צריך לדעת לעבוד נכון?
"רואים זאת במוחש, ואני רואה זאת אולי יותר מאנשים אחרים כי אני נחשף לסוגים רבים של אנשים ולהזדמנויות רבות יותר מאדם ממוצע.
ישנם אנשים רבים, גאונים, שעושים הכל בצורה נכונה בעסקים, ואינם מצליחים להגיע לעושר. יתירה מזו, לעיתים שוקעים בחובות והופכים לעניים.
מן העבר השני, רואים אנשים שהתעשרו בלי פרופורציות לערך השקעתם. הם עשו הכל בצורה חובבנית, בלי מחשבה יתירה, לקחו סיכונים לא מחושבים, והתעשרו עושר עצום.
אני לא אומר שעולם העסקים הוא מדבר פרא ללא כללים, אך בנוגע לשאלתך, בהחלט אני רואה בחיי היום יום, את הנאמר בפסוק: ה' מוריש ומעשיר".
אתה ידוע כמקפיד על קלה כבחמורה, איך מסתכלים עליך עמיתים – יהודים וגויים – ברחבי העולם?
"בכבוד והערכה רבה. לצערי, לעיתים הגויים מכבדים את האמונה והדת היהודית אפילו יותר מאשר יהודים כאן בארץ. לא פעם כאשר קיימתי מפגשים בקוקטילים בינלאומיים והיו בעיות כשרות, לא טעמתי מהמזון שהוגש, והמארחים רק התפעלו מהגישה האמונית והשמירה על המסורת.
לא פעם דחיתי הצעות ופגישות חשובות בשל העובדה שהן היו כרוכות בחילול שבת, חלילה. אני יכול להצהיר שמעולם לא הפסדתי מכך. להפך.
הניסיון שלי מוכיח שכאשר מתנהלים מול אומות העולם בצורה תקיפה, עם גאווה יהודית, אין שום דבר שיכול לשבור את הרוח היהודית. עם הדרך הזו, עם אותה נחישות אנו צועדים אלפי שנים בהיסטוריה עמוסת המאורעות של העם היהודי. רק זו הדרך".
כולנו מכירים את הפתגם "כסף הוא לא הכל בחיים". האם יש משהו שחסר למיליארדר? האם ישנם באמת דברים שאי אפשר לקנות בכסף?
"חז"ל אמרו בפרקי אבות 'איזהו עשיר השמח בחלקו'. המסר אותו ביקשו להעביר הוא שאדם לא נמדד לפי כמות המספרים בבנק, או לפי היוקרה של הרכב והבית שלו, אלא לפי התחושה הפנימית העמוקה שהוא חש בינו לבין עצמו.
אם אתה מתאפיין בשלווה, ברוגע ובסיפוק ממה שיש לך ואינך מחפש לקנא בזולת שהצליח להשיג יותר ממך – אתה נחשב עשיר. אם כל חייך אתה במרדף בלתי נלאה ואינך מסופק ומאושר בחלקך – תמיד תיוותר עני.
אלו דברים שאי אפשר לקנות בכסף – אלו דברים שמתחנכים עליהם. היהדות נותנת לנו את הכלים להתמודד ולהביא נחת וסיפוק לחיינו, וזו הדרך האמיתית להצלחה ולאושר, לא רק לעושר".
תורה, עסקים ומה שביניהם
האם גם אתה תחתום על "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"? מה באמת חשוב לך בחיים?
"את הפסוק הזה אמר דוד המלך, שהיה, לא רק עשיר עצום, אלא גם מלך. בהיותו כזה, דוד היה אדם בעל שליטה עצומה ולא חסר לו מאומה. כל מה שרק עלה בדעתו, יכול היה לממש מיד.
הפסוק הנ"ל נאמר על ידו בשירתו לה', ודווקא כמי שחווה את העושר העצום ומי שהיה בידו את האפשרויות הבלתי מוגבלות, הוא יצא באותה הכרזה כי התורה שווה יותר מכל הון שבעולם.
נדמה לי שדוד המלך ע"ה מדבר לא רק בתיאוריה אלא מתוך פרקטיקה וניסיון, לכן כדאי לכולנו לחתום על אותו פסוק, ליישם אותו בחיינו, ולהשקיע בדברים האמיתיים בחיים שהם תורה ומצוות".
איך יש לך זמן ופנאי נפשי ללמוד תורה עם כל העסקים? מה אתה אוהב ללמוד?
"זהו לא סוד שמרבית היום שלי מוקדש לעסקים. ההתעסקות הזו גוזלת ממני כוחות וזמן רב, אך אינני מוותר על קביעות יומית ושבועית ללימוד תורה.
מנוסח השאלה אפשר להבין שאם אין ליהודי זמן ופנאי נפשי, אין עליו חובה ללמוד תורה, חלילה. חשוב להדגיש ולציין שגם אם אין זמן ופנאי נפשי, מוטלת עלינו כיהודים החובה לפנות זמן, ולהקדיש עיתים לתורה.
כך גם אני נוהג לעשות מידי יום ומידי שבוע. בשבת, כמובן, מתאפשר לי ללמוד יותר.
אני מרגיש חיבור מיוחד ללימוד חסידות ולתורתו של הרבי מליובאוויטש זי"ע. הרבי משלב גאונות אדירה בתורה יחד עם דרישה מחסידיו לצאת ולפעול עם האחר, עם הזולת. לא להתכנס רק בד' אמות של בית המדרש אלא לצאת ולהביא את התורה ליהודי שני. אני חש קירבה והזדהות מיוחדת עם הדרך הזאת".
האם אתה מרגיש שלימוד התורה שלך עוזר לך בעסקים?
"כמובן שלימוד התורה הוא דבר שמחדד את המוח יותר מכל תחום אחר, אך לא בגלל זה אנחנו לומדים את התורה. זהו רק פועל יוצא.
בחסידות נאמר שלימוד התורה צריך להיות בגלל שהיא חוכמתו של הקב"ה. הוא מסר לנו אותה באהבתו וברחמיו הרבים, ועלינו לייקר אותה מאד ולא להשתמש בה כקרדום לחפור".
איזה תובנות ניתן לקחת מעולם העסקים אל תחום לימוד התורה?
"רק מעצם המילה 'עסקים' אפשר ללמוד דבר גדול. כולנו מכירים את הנאמר בפרקי אבות "כל העוסק בתורה". הלשון "עסק" שנאמר בנוגע לתורה מלמד אותנו שהתורה צריכה להיות בבחינת עסק, כמו שבעל עסק טרוד כל היום בעסק שלו כיצד להצליח, כך גם בחור ישיבה צריך לעסוק בתורה. כמו שבעל עסק מעולם לא מרוצה ממה שיש לו, ותמיד רוצה להרחיב ולייצא את המסחר שלו החוצה, כך על לומדי התורה להרחיב בלימוד התורה, לזכות אחרים במה שלמדו".
חבל הצלה לעם היהודי
רבים מתארים אותך כמחולל המהפכה התורנית ברוסיה, גם בארץ אתה משקיע סכומים אדירים בפרויקטים חינוכיים. מדוע איש עסקים כמותך משקיע כל כך הרבה דווקא בחינוך?
"ההשקעה הזו בחינוך נובעת מתוך הבנה עמוקה שלולא נתמקד בעשייה בתחום זה, מספר היהודים בעולם ילך ויצטמצם, כפי שקורה היום, עד שבדור הבא נאבד אחוזים גדולים מהעם היהודי.
לפני עשרות שנים עבר העם היהודי שואה איומה על אדמת אירופה. שליש מהעם היהודי נכחד. העם היהודי מציין מאז את מאורעות וזכר השואה וכולם נשבעים ש'לעולם לא עוד'.
אך מה שמתרחש היום בעולם היהודי, בעיקר בתפוצות, היא שואה שקטה. ההתבוללות ונישואי התערובת, מאבדים עוד ועוד אחוזים מהעם היהודי. על מנת לעצור את התופעה אני סבור שיש להשקיע בחינוך.
ברגע שמגבירים אצל צעיר יהודי את המודעות לזהות שלו, ללאום שלו, להיסטוריה, למורשת שלו ולעובדה שהוא חלק מהעם הנבחר, הסיכויים שהוא יתבולל כעבור שנים הולכים ופוחתים.
אך אם גדל ילד, בחבר העמים או בכל מקום אחר בעולם, חסר ידע לחלוטין על העם היהודי, על ייחודיותו, על האמונות והמצוות שקיבלנו מבורא עולם, הוא מרגיש עם ככל העמים, אין שום סיבה שלא יתבולל ויתחתן עם גויה. הילדים שלו כבר יהיו גויים לכל דבר, ואז כבר לא ניתן יהיה לתקן את המצב המעוות. אז כבר הכל יהיה אבוד. לכן אנחנו משקיעים כל עוד אפשר לתקן".
ספר לנו על הקשר המיוחד שהיה לך עם הרבי מליובאוויטש.
"אבי, כמו רבים מיהודי בוכרה היה קשור לחב"ד ולרבי. לאחר שיצא מרוסיה הוא נסע לבקר בחצר הרבי והמשיך בהתקשרותו לחב"ד. גם אני הלכתי בעקבותיו ונסעתי מספר פעמים לרבי.
הפגישות עם הרבי השפיעו מאד על חיי, האישיים והציבוריים. הרבי העניק לי מברכותיו ודרש ממני להמשיך את מסורת אבותיי, להשקיע בחינוך של יהודי חבר העמים.
אני מרגיש בוודאות שהברכה של הרבי, ובעקבותיה ההשקעה בחינוך, נותנת לי את הכח והברכה בעסקים.
היו מספר פעמים שהייתי אצל הרבי, ביחידות, חלוקת דולרים ובהתוועדויות, כל אחת מהפגישות זכורה לי היטב ולעיתים הבנתי דברים שאמר לי הרבי רק כעבור שנים. הדברים של הרבי מלווים אותי בכל צעד בחיי.
הפעילות הפילנתרופית שלי כולה נעשית בהוראתו של הרבי. כאשר פניתי אל הרבי בשעתו לקבל את ברכתו הקדושה להתרחבות בעסקים, הרבי הורה לי לדאוג ליהודים בכל מקום אליו אני פונה במסגרת עסקי, ובזכות כך אצליח. כך אני עושה עד היום".
היינו רוצים, ברשותך, לסיים עם השאיפה שלך…
"השאיפה שלי שההתבוללות בעולם היהודי תרד לאפס; שלא יהיה ילד יהודי אחד שיחסר לו ידע יהודי על נותן התורה ועל חלקו בשרשרת הנצח של העם היהודי; שכל יהודי באשר הוא יחוש קשר לעם הנצח, ילמד תורה ויקיים מצוות. מתוך השאיפות הללו אמשיך לתמוך בפעילות החינוכית בכל העולם, כאשר המטרה הסופית של כל מה שהזכרתי היא הגאולה האמיתית והשלימה, כאשר יתגלה מלך המשיח".
| מקור: שטורעם . מראיין: יאיר בורכוב |
