בט"ו בשבט נוהגים לאכול מפירות ארץ-ישראל, אבל רוב הפירות היבשים הנמכרים בשווקים מגיעים למעשה מטורקיה וממדינות אחרות, ואין הם מגידוליה של ארץ-ישראל. החקלאים בארץ עומדים חסרי-אונים מול היבוא הזול, ורבים מהם נטשו את החקלאות.
העניין הזה מציק לרבים. לפני כשנה החליט הרב נתנאל יוסיפון, ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו וחבר הנהלת 'קוממיות', לעשות מעשה. "לא ייתכן שדווקא בט"ו בשבט, היום המציין את קדושתם של פירות הארץ, אנו אוכלים פירות יבשים מחוץ-לארץ", הוא מסביר. הוא ועוד כמה חברים התארגנו וניסו לשווק ערכת פירות לט"ו בשבט שכולה על טהרת פירות הארץ, תוצרת חקלאות יהודית.
איפה מוצאים תאנים
הבירורים שעשו גילו כי לא קל להשיג פירות מגידולי הארץ בכמות מסחרית. "ליקוט התאנים, למשל, קשה במיוחד, שכן הפרי אינו מבשיל בזמן אחד אלא לאורך זמן", מסביר הרב יוסיפון. "מצאנו מגדל תאנים מכרמי-יוסף והוא הסכים לספק לנו את התאנים הדרושות. אלה יובשו בבית-ייבוש מיוחד, שהוקם ביישוב איתמר".
הדבר היה חידוש שהפתיע אפילו את המומחים: "נפגשנו עם אחד מגדולי המומחים בארץ. זה איש שיודע לומר היכן ממוקמים מטעים של כל סוג פרי. כשדיברנו איתו על תאנים מיובשות, הגיב: 'אין דבר כזה בארץ'. הוצאנו שקית ובה תאנים יבשות, והוא הופתע, טעם, התפעל, ונרתם לסייע באיתור עוד סוגי פירות".
אין צימוקים
הערכות של פירות ארץ-ישראל נחטפו אשתקד מהמדפים, והביקוש היה רב פי כמה וכמה מההיצע. "לא הייתה לנו אפשרות לספק את כל הביקוש, אך הבטחנו כי השנה נשתדל להיענות לבקשות", הוא אומר.
את ההבטחה הזאת לא היה קל לקיים. השנה האחרונה הייתה שנת שמיטה ונדרשו פתרונות יצירתיים. למשל, תאנים (לצורך ייצור ריבת תאנים) נקטפו בידי שליחי בית-דין מעצי תאנה של הפקר הצומחים ברחבי יהודה ושומרון. פירות אחרים אספו שלוחי בית-הדין במטעים. אט-אט הצליחה החבורה לרכז כמות נכבדה של תמרים, אגוזים, שקדים, שזיפים, חרובים, אתרוגים ותאנים, כולם מגידולי ארץ-ישראל. רק צימוקים לא הצליחו למצוא: "כל מה שמצאנו היה של 'היתר מכירה', דבר שלא אִפשר שיווק בכשרות מהודרת, ולכן נאלצנו לוותר עליהם השנה".
לאכול ולקלוט
לערכה מצורפת חוברת ובה פסוקים, סיפורים, מדרשים ומאמרים תורניים על ארץ-ישראל, שבח פירותיה ומהותו של ט"ו בשבט. "כאשר אדם אוכל פירות, נהנה מהטוב ומהשפע שהארץ מעניקה לנו, הוא פתוח לקלוט את הקשר העמוק בינינו ובין הארץ", אומר הרב יוסיפון ומוסיף כי השאיפה היא שהמסרים האלה יחלחלו גם לציבור שאינו שומר תורה ומצוות.
ואכן, גם בציבור הזה מתקבל הרעיון בברכה. "פנה אלינו ועד עובדים של אחד הגופים הביטחוניים הגדולים בארץ, בבקשה לקנות כמות גדולה של ערכות", הוא מספר. "הם ביקשו שנפיק בעבורם חוברת חדשה, בשינויים קלים, אף שעלות השינוי הייתה גבוהה. הם אמרו שהחוברת היא הנותנת משמעות לכל העניין"
באדיבות: צעירי חב"ד בישראל
