מחקרים רבים גילו כי הלחץ בעבודה מהווה גורם מזיק לבריאות העובד ולתפוקתו. במחקר שנערך במדינות האיחוד האירופי למשל, נמצא כי הלחץ הוא הגורם כמעט הנפוץ ביותר של פגיעה בבריאות העובדים. מעליו נמצאים רק כאבי הגב המוכרים (שלמעשה, גם הם נגרמים בין השאר מלחץ).
הלחץ משפיע לא רק על הלחוץ בעצמו. בארצות הברית דיווח אחד מכל ארבעה עובדים כי נטל יום מחלה על מנת להיפטר מהלחץ, ויש לכך השלכה כלכלית מובהקת. בניסיון לכמת את הנזק לסכומים והשפעתם על הכלכלה העולמית, העריך המחקר כי מדובר בנזק של למעלה מעשרים מיליון יורו.
השפעותיו ההרסניות של הלחץ על מקום העבודה אינן מסתכמות רק בהיעדרויות. הלחץ מביא לתנודתיות בביצועים, לטעויות הנובעות מחוסר ריכוז, ליחסי צוות ירודים ולאי עמידה בזמנים. מכונים מכל מיני סוגים מנסים לעזור לעובדים ולמעסיקים לפתור את הבעיה על ידי שחרור נפשי והקטנת הגורמים המעיקים בעבודה. בין יתר העצות למעביד: למקם את העובד במשרה שאוהב, לשחרר אותו לחל"ת (חופשה ללא תשלום), לתמוך בקשרי המשפחה שלו וכדומה. לא בשביל העובד, אלא בשביל המעביד – שייהנה מתפוקה רבה יותר.
*
חודש אלול, שהחל השבוע, הוא החודש שבו אנו מסכמים את השנה החולפת ומכינים את עצמנו לעבודת השם החדשה של השנה הבאה עלינו לטובה.
לחודש זה יש לכאורה תדמית מטילה אימה ומלחיצה של תקופת הכנה לקראת 'יום הדין' – ראש השנה, שחל מיד עם סיומו של החודש. אולם תורת החסידות מסירה את הלחץ. היא מדגישה את ההיבט הנעים של החודש, המרומז בפסוק "אני לדודי ודודי לי" – ראשי תיבות 'אלול'. פסוק זה מבטא קשר ייחודי של אהבה בין הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל, שניכר באופן מיוחד בחודש אלול. זהו זמן בו המלך – הקדוש-ברוך-הוא – יוצא כביכול מהארמון אל העם שבשדה ומקבל כל אחד בסבר פנים יפות, מעודד להתכונן כראוי לקראת ראש השנה ובכלל לקראת השנה החדשה.
כאשר מתכוננים ושבים בתשובה מתוך אהבה, התפוקה רבה יותר. מקבלים יותר החלטות טובות ומצליחים יותר לעמוד בהן.
*
הרבי מליובאוויטש מציין מילים נוספות מהמקורות שרמוזות במילה אלול: "אשירה להשם ויאמרו לאמר". מילים אלו מופיעות בפתיח של שירת הים (שהושרה לאחר קריעת ים סוף), והן נכתבו בלשון עתיד כדי לרמז לשירה נוספת שיישאו משה רבינו וכלל ישראל – שירת הגאולה בתחיית המתים.
הגאולה תהיה שחרור מוחלט מכל סממני הגלות, המציקים ומפריעים לעבודת השם. בגאולה הקרובה נוכל כולנו לעבוד את הבורא ללא גורמים מסיחי דעת ומעיקים. ממילא זו תהיה עבודה בעלת פריון רוחני גדול יותר.
מעין ובדומה לכך, נדרש מכל יהודי לעבוד את הבורא בחודש אלול. חודש אלול הוא זמן מסוגל, בו מקבל כל יהודי כוחות להתרכז במילוי רצון הבורא ולהתעלות מעל להסחות-הדעת השונות שנגרמות מטרדות היומיום.
יהודי שמקיים את הרצון העליון ושוקע בכל הווייתו במצווה כלשהי, הוא יוצר לעצמו באותו זמן 'רגע של גאולה'. ככל שמתרבים היהודים שנוהגים כך, מתרבים בעולם 'רגעים של גאולה' ומכשירים אותו להפוך לגמרי לעולם של גאולה – עולם ללא הפרעות, שבו יתגשמו לכולנו חיים של שלווה מושלמת.
זהו תרחיש חלומי, אך החלום הזה עומד להתגשם תכף ומיד ממש, בגאולה האמיתית והשלמה.
| באדיבות: מערכת 'עלון הגאולה – מעניין ועכשווי' – לחשיבה ומודעות בעידן הגאולה. |
