תעודת זהות:
הרב מנדל הנדל שליח חב"ד לאתונה, יוון אוכלוסייה: 5 מליון יהודים: כ-3000 בית כנסת: אחד מוסדות יהודיים: גן ילדים, מקווה, בית ספר יהודי ובית אבות.
כשחנה בתנו הבכורה הגיעה לגיל שלוש, הרגשנו שהגיע הזמן להוציא אותה מהחממה המוגנת של הבית ולשלוח אותה לגן הילדים. לכאורה, בדיוק כמו מיליוני הורים אחרים ברחבי העולם: אבל כשאתה נמצא בשליחות ביוון, שום דבר הוא לא פשוט וקל כמו שהוא נשמע או נראה.
אמנם יש גן ילדים במסגרת הקהילה היהודית, אבל היינו בדילמה – כיצד תצליח חנה להסתדר עם שמירת הכשרות שכל כך חשובה לנו, ושחינכנו אותה להקפדה עליה מגיל 0? אמנם כל ילד מביא את ארוחת העשר שלו מהבית, אבל לפעמים יש בגן מסיבות ימי הולדת או הזדמנויות שונות שבהן הגננת מחלקת לילדים סוכריות וממתקים, אשר לא תמיד נושאים חותמת כשרות מספקת.
לשמחתנו, הגננות וכל צוות הגן הבינו את הבעיה ואף הציעו פתרון: בתחילת השנה שלחנו להם שקית ענקית עם סוכריות וממתקים כשרים ובכל פעם שחילקו משהו לילדים, הן נתנו לבתנו מהשקית הכשרה.
ככלל, כמעט שלא ניתן להשיג ביוון מוצרים כשרים בחנויות, מלבד מוצרי יסוד שלגביהם יש מעט דרישות כשרות כמו פירות, ירקות, אורז, פסטה וכדומה. את כל שאר המצרכים אנחנו צריכים לייבא מהארץ או מאיטליה. אחד הדברים הבודדים הכשרים למהדרין שדווקא כן מוכרים בסופרמרקט הוא עוגת הבית של אסם.
יום אחד התקשרה אלינו אמו של אחד הילדים בגן וסיפרה שמחר היא חוגגת יום הולדת לבנה, ושאחת הגננות אמרה לה כי חנה יכולה לאכול רק מהעוגה הספציפית הזו, והיא רוצה לוודא שאכן כך הדבר. אמרנו שכן, והודינו לה על רגישותה והתחשבותה. .
למחרת חזרה חנה מהגן בשמחה ואמרה: "היום הוא היום הכי מאושר שלי. אמא של אלכסנדר קנתה עוגה כשרה, והייתי יכולה לאכול כמו כולם" היו לנו דמעות בעיניים. איזו גיבורה חנה שלנו, בכל פעם שיש איזו מסיבה, היא נאלצת להיות שונה מהשאר, ובכל זאת היא מקבלת את זה בכזו בגרות והבנה ואף פעם לא מתלוננת.
כנראה חשיבות השמירה על כשרות כל כך הוטמעה בה, עד שכשהגענו לביקור אצל הוריי (אבי הוא רב בקהילת חב"ד במגדל העמק), משפחה חרדית למהדרין, שאלה חנה את נחמה אשתי בשקט, כדי לא לבייש אף אחד: "אמא, האוכל כאן כשר? מותר לאכול פה?".
