על קצה ה(בלי) גבול

המסתוריות של הבריאה מאתגרת את טובי המוחות לאורך הדורות. טובי המדענים עדיין עומדים פעורי פה מול האינסופיות של החכמה והעוצמה הקיימת ביקום ובמערכת החוקים המפעילים אותו.

האמת היא שאין בכך כל פלא. מוצר הוא בדרך כלל לפי ערך היצירתיות של היצרן. כאשר מדובר ביוצר שהוא אין סוף ובלי כל גבול הרי שהבריאה של היקום היא בבחינת צעצוע קל לעומת יכולות היצרן.

מכיוון שהיצרן הוא האין סוף בכבודו ובעצמו הרי מסתבר שהבריאה מכילה בתוכה רובד נסתר ופנימי תדר מסוים של אין סוף ובלי גבול.

משמעות הענין היא, שהאין סופיות של הבורא כוללת את היכולת שלו לברוא גם מציאות של גבול. אחרת הוא מוגבל בזה שאין ביכולתו להצטמצם לרמה נמוכה של גבול.

נאמר זאת בלשון הקבלה: ' אור אין סוף – כשם שיש לו כוח בבלי גבול , כך יש לו כוח בגבול. שאם אי אתה אומר כן – נמצא אתה מחסר שלימותו..'

הוי אומר שעל מוגבלותו של העולם ניתן להסתכל בשני אופנים: מצד אחד כפשוטו יש פה נתון שנמצא בהגבלות של גדרי הזמן והמקום, מצד שני הפנימיות של הענין היא שזהו חלק מהאינסופיות של הבורא שיש לו כחלק מהפשיטות הבלתי מוגדרת שלו, יכולת להיכנס גם לתבניות של זמן ומקום. אם כך בעצם הזמן ומקום הן בפנימיותם 'גבול גמיש'.. ולא גבול אמיתי ונוקשה כמו שזה נראה.

המשמעות המעשית של הדברים שהעולם הזה על אף ההעלם הרוחני שבו הוא בעצם סוג של גילוי אלוקי נסתר, 'פירור' מן האין סוף עצמו, ולכן בתנאים מסוימים ניתן לגלות בתוכו את פנימיותו האין סופית וליצור מצבים בהם יקרו דברים שלא בדיוק רציונאליים לפי ההגדרות היבשות הקונבנציונליות של גדרי וחוקי העולם המוגבלים.

כשיהודי מתחבר לרובד הזה שבבריאה הוא מסוגל להמשיך על עצמו הנהגה אלוקית גלויה ששוברת את נהלי הטבע הסטנדרטיים.

באופן מעשי משמעות הדברים שכשיהודי מגלה בעצמו את רובד האין סוף שבו עצמו, 'בצלם אלוקים ברא את האדם', ומתנהג כך גם בהנהגה בפועל בלימוד התורה וקיום המצוות מתוך רגש עילאי זה,וכן ע"י בטחון מוחלט בכוחו ונוכחותו של הבורא בכל נקודה בעולם- ככל שתחושה זו תהווה יותר ויותר ריאלית בתוך מודעותו של האדם כך אוטומטית הוא יתחבר לתדר הפנימי של העולם ויוכל לראות ולפעול תוצאות אפקטיביות של הצלחה למעלה מחוקי הסטטיסטיקה וגדרי העולם..