הקהל’ עולמי

לכינוס השלוחים השנתי יש השלכות מרחיקות לכת על עתידה של היהדות בשנה הקרובה. זו הוועידה של מי שמשמשים עוגן הצלה ומגדלור רוחני וגשמי למיליוני היהודים בגלובוס כולו

 

אלפי שלוחי חב"ד, הפזורים ברחבי העולם ומרשתים כל נקודה שיש בה נוכחות יהודית, התקבצו ובאו בסוף השבוע שעבר לוועידה השנתית במקום משכנו של הרבי בניו יורק.

לכינוס זה השלכות מרחיקות לכת על עתידה של היהדות בשנה הקרובה. כאן יושבים השלוחים ודנים יחד בנושאים שונים שעל סדר היום היהודי. החל מהתמודדות עם האויב השקט והמזיק ביותר לעמנו – בעיית ההתבוללות, עבור לפתרון ספקות הלכתיים בבניית מקווה טהרה, או בביסוסם של מוסדות יהדות, וכלה בלמידת דרכי הסברה נהירה של דברי תורה.

השלוחים בתפוצות משמשים כמגדלור ועוגן הצלה לא רק בנושאים רוחניים. בשנה האחרונה נחשף העולם להתנהלות השלוחים בנפאל, לאחר רעידות האדמה הרות האסון. כל ישראלי ששהה שם ידע כי רק בכתובת אחת יוכל להתקבל באהבה בכל מצב ולמצוא לעצמו מקום להניח את עצמותיו ותרמילו. השלוחים מהווים גם שגרירים של ארץ ישראל. כרצונו של הרבי, הם מפיצים בגאון את דעת התורה לפיה הקדוש-ברוך-הוא, הריבון הבלעדי של העולם, הועיד את ארץ ישראל לעם ישראל ולפיכך אין לאף עם זר זכות לנכס לעצמו אף שעל ממנה.

על כל התחומים הללו נועדים השלוחים ולמדים זה מזה כיצד לשפר את דרכי פעולותיהם. הכול למען מטרה אחת אותה ניסח הרבי בעצמו: "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש".

אמרו חז"ל: "כינוס לצדיקים – הנאה להם והנאה לעולם". כאשר מתכנסים יהודים המוסרים את נפשם בכל השנה להפיץ יהדות גם במקומות הנידחים ביותר, נידחים גשמית ונידחים רוחנית – יש כאן הנאה כפולה. ראשית, ההנאה שלהם עצמם מהמפגש עם חברים או אפילו עם אחים שבמשך השנה לא יוצא להם להתראות, כי כל אחד מתגורר ביבשת אחרת. ושנית – ההנאה הצומחת לעולם כולו מארגזי הכלים שבהם מצטיידים השלוחים לשנה נוספת.

דברים אלו נכונים בכל כינוס, בכל זמן. בשנה זו נוסף לכינוס משקל רוחני רב משמעות, בהיותה שנת הקְהֵל – השנה שלאחר שנת שמיטה. בשנה כזו, בזמן שבית-המקדש קיים – מתכנסים כל בני ישראל בחול המועד סוכות ושומעים ממלך ישראל פרשיות מהתורה, כדי לרענן את יראת השמים שבהם. כיום, כל עוד אין לנו בית-מקדש – מלמד הרבי לערוך במהלך כל השנה ובכל מקום כינוסי 'הקְהֵל' מעוררים ומדרבנים ליראת שמים.

לכינוס השלוחים, בו מתקהלים יחד למעלה מ-5000 יהודים, שכל אחד מהם בעצמו עורך מעמדי 'הקהל' במקום מגוריו – יש אפוא משקל מיוחד במינו של 'הקהל'. כינוס זה יצמיח בוודאי רבבות כינוסי 'הקהל' בכל מקומות פזוריהם של יהודים בעולם כולו.

הקדוש-ברוך-הוא התחייב כי כל מצווה שיהודי מקיים – גם הוא בעצמו מקיימה כנגדו. דוגמה לכך מובאת בגמרא ממצוות תפילין. בתפילין שאנו מניחים כתובות פרשיות שמדברות על המחויבות שלנו אל הבורא. בתפילין שהקדוש-ברוך-הוא כביכול מניח כתובות מילים שמדברות על המחויבות שלו כלפינו: "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". כאשר אנחנו מניחים תפילין ומזכירים לעצמנו את המחויבות שלנו – גם השם כביכול מניח תפילין ומזכיר לעצמו את מחויבותו.

וכך גם במצוות 'הקהל'. בזכות מעמד 'הקהל' של השלוחים ובזכות מעמדי 'הקהל' שכל אחד מאתנו עורך – נזכה שגם הבורא יקהיל את כל בני ישראל כולם אל בית המקדש השלישי, שייבנה במהרה בימינו אמן.

המאמר באדיבות עלון: 'הגאולה מעניין ועכשווי'.