פרשת קדושים – אהבת ישראל

מתכוננים לשבת? בואו נעשה זאת בחיוך!עם רעיון יהודי-חסידי לצד מסר קומי שיקל להתחבר לרעיון ולהגיע לשולחן השבת מוכנים.

אהבה זקוקה להשקעה

חיוך לשולחן השבת | פרשת קדושים

רבי לוי יצחק מברדיטשוב, יצא בליל יום כיפור מבית הכנסת מוקף בחסידיו, צועד לביתו. תוך כדי צעידה, הם רואים בצד השני של הכביש יהודי אוחז סיגריה ביד, ומעשן.

כל החסידים מסתכלים וכועסים, אתה הרי רואה שהרב של העיירה, הרבי, הולך ברחוב. לפחות תחביא את הסיגריה… אבל היהודי, נראה שעושה זאת בכוונה עומד ומעשן בהתרסה.

רבי לוי יצחק גם ככה בדרך במסלול היה צריך לעבור ליד אותו יהודי.

כשהוא מתקרב אליו הוא פונה ליהודי ושאל אותו: "תגיד לי יהודי יקר, אתה יודע שהיום יום כיפור?" היהודי מחייך ואומר בחוצפה, "כן, אני יודע שהיום יום כיפור!"

שואל אותו רבי לוי יצחק, "אולי אתה לא יודע שאסור לעשן ביום כיפור?"

היהודי מחייך, "אני יודע שאסור לעשן ביום כיפור, אני יודע שהיום יום כיפור ובכל אופן אני מעשן".

רבי לוי יצחק מברדיטשוב מרים את הידיים בהתרגשות לשמים, ואומר: "אבא, ראה את בניך הנפלאים, יהודי שמעשן ביום כיפור, יודע שהיום יום כיפור אבל גם הוא לא מסוגל להוציא שקר מהפה שלו".

●         ●         ●

בפרשת השבוע פרשת קדושים, אנחנו קוראים על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך". שעליו נאמר: זהו כלל גדול בתורה.

מספר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מה החדיר בו כל כך את מצוות אהבת ישראל?

אמרה מופלאה של הבעל שם טוב הקדוש: ככה הבעל שם טוב אמר: "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון". מסביר הבעל שם טוב, מה זו "תורה שאין עמה מלאכה"? 'מלאכה' הכוונה לאהבת ישראל. כל תורה שאין איתה אהבת ישראל בטילה.

שימו לב איך 'אהבת ישראל' נקראת – 'מלאכה'.

תדמיינו אדם שיש לו חנות, הוא יסתפק בזה שהוא יושב בחנות ומחכה שקונים יבואו לקנות? ממש לא. הוא יעשה הכל לצאת ולהביא אליו קונים, לפרסם בכל מקום כדי שעוד קונים יבואו.

ככה צריך להיות באהבת ישראל, לא לחכות שיהודים יבואו אלינו, אנחנו צריכים לצאת ולעסוק באהבת ישראל, לחפש יהודי ולעשות לו טוב, לחפש יהודי ולעזור לו, כמו שאנחנו משקיעים בעבודה שלנו, בפרנסה שלנו, כזו השקעה אנחנו צריכים להשקיע, בצורה הזו אנחנו צריכים להשקיע באהבת ישראל. "ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה"

שנזכה שבזכות האהבה ליהודי השני, נזכה לגאולה האמיתית והשלימה במהרה.

שבת שלום ומבורך!

הרב נח סוליש