בפרשתנו מסופר על התוודעות יוסף לאחיו, ועל חזרתם ליעקב על מנת להביאו למצרים.
בתדריך היציאה אומר להם יוסף 'אל תרגזו בדרך'. מסביר רש"י שהכוונה הפשוטה בכך היא שלא יתחילו לריב מי היה אשם במכירת יוסף.
המסר לכך בזוגיות הוא:
בין כל בני זוג יכולה לעיתים להתגלע מריבה כל שהיא. זה קורה, זה טבעי וזה לא נורא. כל עוד היא מקומית, בשליטה ולא יוצאים מפרופורציות. באופן פרדוקסלי, לעיתים היא אף לטובה. לאחריה מגיעה ההתפייסות שמעמיקה ומחזקת את הקשר הזוגי. בדיוק כמו מעלת הבעל תשובה שחטא ושב, על צדיק גמור שמעולם לא חטא לאביו שבשמיים. ירידה צורך עליה. עד כאן הכל בסדר.
הבעיה היא, במקרים שבהם כחלק מיכולת ההרס העצמי שיש לצערנו באישיות האדם, אנו מפעילים מה שנקרא 'נוסטלגיה שלילית'..
בני הזוג משחזרים מההיסטוריה , קטעי מריבה שונים מהעבר , ומתחילים להתווכח מה בדיוק היה ומי הוא האשם..
סיפור. ביום בהיר אחד, בשעה מוקדמת, התדפקו בני זוג על דלתו של הרב. הם פצחו בצעקות רמות שהלכו וגברו על הצדדים האפלים והשליליים שיש בבן/בת זוגו. כנראה ששניהם צדקו.. הרב ניסה בכל כוחו לפשר ביניהם ואכן לאחר כמה שעות בעבודה מאומצת הגיע השלום על כנו.
שמחת הרב לא ארכה זמן רב.. בערב שוב נשמעות צעקות ליד פתחו של הרב.
'מה עכשיו?!' , פנה אליהם הרב בשאלה.
והאישה ענתה :הלכנו לביתנו. ישבנו ושתינו כוס קפה יחד כמו זוג טרי ואוהב בשבע ברכות שלהם. הכול היה דבש.
ואז פנה אלי בעלי ואמר: אשתי היקרה! תראי איזה יופי אנחנו מסתדרים. האם את מאמינה שרק לפני שעה כמעט והתגרשנו?…
ענתה היא לעומתו: עם בעל כמוך והתנהגות כמו שהייתה לך, בוודאי שאך טבעי הוא שכך רבנו..
הבעל כמובן לא נשאר חייב ופער את פיו עליה במיטב ה'מחמאות', והיא ענתה לו כנגדו, וחוזר חלילה..
החכמה היא לשכוח את העבר השלילי. מי שחי את העבר נקרא 'עבריין'.. צריכים למחוק קבצים שליליים ולרוקן את סל המחזור טוטלית.
כמו שאמרו חז"ל: 'אסור להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הראשונים'.
כך תשרה בביתנו השכינה מתוך אהבה ואחווה שלום ורעות !