לנצל את הכשרונות

לכל יהודי יש מטרה בחיים שהיא בהרבה היבטים משותפת לבני אדם אחרים, היינו, להפיץ את האמת, הטוב והצדק בעולם. מצד שני, ליהודי יש שליחות מיוחדת להפיץ ולחזק את היהדות במידה המלאה ביותר של היכולת שלו, או שלה • הרבי כותב

ב"ה י"ט תמוז, תשל"ט
ברוקלין, נ.י.

מרת…
לונדון, אנגליה
ברכה ושלום:

במענה על מכתבך מראש חודש תמוז, בו את מבקשת עצה בנוגע לשתי הצעות, האחת קשורה לספר אודות נשי חב"ד, והאחרת קשורה ל"אמונות" עם הדגשה מיוחדת על התנועות הדתיות החדשות, על המיסטי והעל-טבעי.

באופן כללי, קשה לתת ממדינה אחרת עצה ספציפית בעניינים כאלה, מכיוון שחלק גדול תלוי בגורמים מקומיים, ויהיה צורך להתייעץ עם אנשים מקומיים בעלי ידיעות.

מה שניתן לומר הוא שלהצעה הראשונה יש את הפוטנציאל לתרום תרומה מועילה להפצת יהדות, תוך שימת דגש על החוויה היהודית ודרך החיים היהודית היום-יומיות, בהתאם לכלל שהמעשה הוא העיקר, היינו, הקיום בפועל של המצוות. זוהי גם ההצעה שהיא יותר ברת-ביצוע מנקודת המבט של איסוף החומר הנחוץ, ולכן היא שווה בהחלט את המאמץ. בנוגע לפרטים – כנ"ל – יהיה צורך להתייעץ עם עסקני חב"ד המקומיים.
בנוגע להצעה השנייה, יש לשקול אותה בצורה זאת:

מצד אחד, לכל יהודי יש מטרה בחיים שהיא בהרבה היבטים משותפת לבני אדם אחרים, היינו, להפיץ את האמת, הטוב והצדק בעולם. מצד שני, ליהודי יש שליחות מיוחדת להפיץ ולחזק את היהדות במידה המלאה ביותר של היכולת שלו, או שלה.

ברור שלשליחות המיוחדת יש דין קדימה, במיוחד משום שהיא כוללת בתוכה גם את הראשונה, שכן כאשר מדובר בהפצת אור התורה והמצוות, זהו גם מצב של אור שדוחה חושך, כולל כל הגורמים החשוכים והשליליים בעולם.

בנוסף לאמור, ההצעה השנייה מכילה בעיות רציניות שקשורות לנושאים שנויים במחלוקת, וגם דורשת מידה רבה של מאמץ וזמן למחקר וכו'. כך שאפילו אם היעד הוא להפריך את הכתות והאמונות השונות, אין זה נכנס במסגרת החובה המיוחדת של היהודי, וזה רק יגרע ממנה, מכיוון שהרבה זמן ומאמץ יטו ויסיחו את הדעת ממה שהוא החובה הראשונה והעיקרית של היהודי.

לסיכום, לאור מה שנאמר למעלה, להצעה הראשונה יש ערך, בעוד שלהצעה השנייה אין שום זכות לדרוש את הכישרונות, האנרגיה והזמן שלך, שניתן לנצל אותם לתועלת טובה יותר בהפצת היהדות ובייחוד באותם חוגים שם היית יכולה להיות יותר מועילה מאשר אחרים.

בברכה,

[חתימת יד קדשו של הרבי]