"זמן שמחתנו" – שמחה הדדית

למעשה, רק הגוף של היהודי יכול להיות משועבד, אבל הנשמה האלוקית שלו היא חופשית במהותה. עם זאת, בעקבות המכשולים וההפרעות החיצונים והפנימיים, דרוש מאמץ מתמיד כדי לתת ביטוי לחופש הזה ולהגשים אותו • הרבי כותב

ב"ה ב' ניסן, תשל"ה
ברוקלין, נ.י.

מר…
ניו יורק, נ.י.
שלום וברכה:

לקראת חג הפסח, זמן חירותנו, הנני משגר לך איחולים לבביים לחג שמח ומעורר.

כרגיל, הייתי רוצה לנצל הזדמנות זאת כדי לחלוק איתך מחשבה שמתאימה למאורע זה.

אדמו"ר הזקן, מייסד חב"ד, גילה שהביטוי "זמן שמחתנו", בנוסף למובנו הפשוט, פירושו גם "הזמן של שמחתנו ההדדית", היינו, "ישמח ישראל בעושיו וישמח ה' במעשיו". ומכאן, ש"זמן חירותנו" מתייחס, בדומה לכך, לחירות של בני ישראל, וממילא גם לחירות של הקב"ה. משום שכאשר יהודי נכנס לגלות, אזי השכינה, ובפרטיות יותר – הנשמה האלוקית אשר בתוכו, נכנסת אף היא לגלות, וחירות אמיתית חייבת לכלול הן חופש גשמי והן חופש רוחני.

למעשה, רק הגוף של היהודי יכול להיות משועבד, אבל הנשמה האלוקית שלו היא חופשית במהותה. עם זאת, בעקבות המכשולים וההפרעות החיצונים והפנימיים, דרוש מאמץ מתמיד כדי לתת ביטוי לחופש הזה ולהגשים אותו.

מגיע פסח ומזכיר לכל יהודי שאם הוא עושה את המאמץ, הוא מחויב להצליח, משום שיש לו בעל-ברית נאמן, היינו ניצוץ הקדושה, הנשמה האלוקית אשר בקרבו ששואפת בהתמדה להתגבר על כל מכשול או אילוץ שמפריע לו לעבוד את השם מתוך חירות ושמחה מלאים.

יהי רצון שחג החירות שלנו יביא גם לך, בתוככי כל אחינו בני ישראל, מידה גדלה והולכת של חירות מכל ההפרעות והמכשולים במאמצים הטובים שלך – "טוב לשמים וטוב לבריות".
בברכה המסורתית ל"חג פסח כשר ושמח",

שלך בלבביות,
 
[חתימת יד קודשו של הרבי]