הגשמה עצמית, ולא כיהודי

קיבלתי את מכתבך מה-28 ביוני, בו אתה כותב על התשוקה שלך להתגייר ולהיות יהודי.

לעיתים קרובות הוסבר שלמעשה, גוי אינו צריך להיעשות יהודי על מנת להשיג הגשמה עצמית על-ידי דרך החיים היהודית, מכיוון שמי שנתן לעם היהודי את התורה עם כל 613 המצוות שלה בעת ההתגלות בהר סיני, נתן באותו זמן עבור כל האנושות את שבע המצוות הדתיות והמוסריות הבסיסיות. אלה הן מה-שמכונה 'שבע מצוות בני נח', עם כל הסעיפים שלהן, אשר ניתנו במקורן לבניו של נח, זאת אומרת לכל האנושות, ואשר הן מספקות דיין כדי להבטיח חברה אנושית באמת, ואת ההגשמה העצמית של כל בן אדם. כך שאין שום מחויבות מצידו של אף גוי לקבל על עצמו את האחריות לקיים את כל התורה עם כל 613 המצוות שלה, מלבד אותן הלכות בסיסיות מסוימות עם הסעיפים שלהן, כפי שהוזכר למעלה.

בתור דוגמה מהגוף הגשמי של האדם: לכל גף ולכל איבר יש את התפקיד הפרטי שלו במסגרת הגידול ההרמוני וההתפתחות של כל הגוף, והתפקיד הזה הוא ההגשמה האמיתית שלו. אין שום עניין בכך שהרגל, לדוגמה, תשאף להיעשות יד וכדומה. רק במקרים יוצאים מן הכלל באופן קיצוני, ישנם מצבים שבהם לגויים מסוימים יש שייכות מיוחדת לגיור, אבל זה מאוד נדיר מנקודת המבט של התורה.

יחד עם זאת, יש לזכור שגיור הוא צעד בלתי הפיך, משום שברגע שהוא מתבצע על פי ההלכות שנקבעו בתורה והאדם נעשה יהודי, הוא לא יכול לשנות את דעתו לאחר מכן. לפיכך, אדם צריך לגשת לכל הנושא הזה מאוד מאוד ברצינות, ולהיות בטוח לחלוטין שזו התשוקה האמיתית שלו. ואולם, כיוון שאדם לא יכול להיות אובייקטיבי לחלוטין כאשר הוא אישית מעורב בעניין, יהיה זה רצוי עבורך לשוחח על העניינים הללו באופן אישי ומפורט עם רב אורתודוקסי מוסמך, שיוכל להסביר לך עוד יותר את כל מה שכרוך בזה.

בכל מקרה, מכיוון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית, וכתבת לי על הנושא, זוהי חובתי וזכותי להסב את תשומת לבך לחשיבות של שמירת שבע מצוות בני נח הנ"ל בשלב זה, ואחת מהן היא גם העניין של להיות אדיב ונדיב כלפי הזולת – לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. פירוש הדבר הוא להפיץ בקרב הגויים את שבע המצוות הבסיסיות הנ"ל עם כל הסעיפים שלהן, הן על ידי הוראה והן על ידי דוגמה חיה, משום שאנחנו מובטחים ש"דברים היוצאים מן הלב מביאים תועלת בסופו של דבר", ובייחוד כאשר מתלווה אליהם דוגמה חיה.