בפרשת השבוע ’חוקת’ נקרא על שלא היה מים לשתות, כתוצאה מכך, שבאר המים שהלכה עם העם במדבר בזכות מרים, נעלמה אחרי פטירתה.
הפרשה מספרת שמשה הניח את טובתו, הכה על הסלע והחזיר לעם את הבאר שהמשיכה ללוותם עד שהתקרבו לירדן.
הרבי מסביר שמשה רבינו, כמנהיג ורועה נאמן, דאג למלא את צרכי עם ישראל גם במחיר אישי.
המדרש מספר, שאת המן שירד מהשמים בזכות משה, המשיך לקבל עם ישראל, גם 14 שנים (!) לאחר מות משה, מכורח העובדה שגם אז "לא עזב הרועה צאן מרעיתו".
מסיים הרבי, שכיום ניתן לראות את השפעת פעולותיו ומלחמותיו של הרבי הקודם, והעובדה שגם היום, שנים לאחר הסתלקותו מתעוררים אנשים בתשובה כתוצאה מפעולותיו, היא הוכחה להמשך השפעתו על כולנו והיותו עמנו.
ועלינו מוטלת לסיים מלחמתו-ולהביא המשיח!
