מזלו של הנער שיחק לו. בדיוק כאשר נכנס למרכז העולמי של חב"ד, מצא את החסידים יושבים ומקשיבים לדברי הרבי. הרבי דיבר על ערכה של הנשמה היהודית. "כל יהודי יחזור בסופו של דבר לצור מחצבתו", אמר הרבי. הבחור הבין כי אין לו לאן לברוח ; אם לא עכשיו – אמתי?…
מספר הרה"ח וכו' ר' יואל כהן: בחור-ישיבה שלמד באחת הישיבות המפורסמות בארצות-הברית, והיה מבחירי התלמידים בה, הביע פעם את רצונו להיכנס ל'יחידות' אל הרבי, אף שלא היה לו כל קשר עם חב"ד, ובפרט שבשיעור חסידות שהתקיים בישיבתו מיאן להשתתף ואף היה מלגלג על המשתתפים בו.
הבחור שהה ב'יחידות' למעלה משעה תמימה, וכשיצא היו פניו חיוורות כסיד, מרוגז, ולא רצה לדבר עם איש. כששאלוהו מה דיבר עימו הרבי, סירב להגיב.
שנים אחדות לאחר אותו מאורע פגש בו הרב כהן, ושאלו לשלומו. "רוצה אני", אמר הבחור, "ללמוד שיעור בחסידות". עוד לפני שנשאל לפשר השינוי שחל בו, החל לספר בהתרגשות:
"כזכור לכם, נכנסתי לפני כמה שנים ליחידות אל הרבי מליובאוויטש, ובין הדברים ביקש ממני הרבי לקבוע שיעור בחסידות. הרבי הסביר שאם לא לומדים חסידות, אפילו כשלומדים היטב נגלה, הרי שבמשך הזמן עלולים להיפגע ממשהו, אט-אט למעט בלימוד, ובהמשך לוותר על תפילת מנחה, ערבית, וכך להידרדר מי יודע עד היכן…
"יצאתי מהרבי כולי מרוגז; לי, לעילוי של הישיבה, הרבי אומר כך? ניתקתי אפוא את כל קשריי עם ליובאוויטש והמשכתי ללמוד בהתמדה ובשקידה. חלפו מספר חודשים, ואני מתחיל לחוש כי חבריי בישיבה אינם מעריכים את חידושיי והתמדתי כפי שהיה עד אז. הייתי מאוכזב, ועד מהרה מצאתי את עצמי מזלזל בלימוד. מכאן ועד לעזיבת הישיבה הייתה הדרך קצרה. אט-אט ירדתי מהדרך, ולבסוף התנהגתי כגוי גמור ר"ל…
"חלפו עוד מספר שנים ופעם עברתי ליד 770, והחלטתי להיכנס. באותה שעה התוועד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובדיוק אז, ממש בהשגחה פרטית, דיבר על ערכה של נשמתו של כל איש ישראל, וכי כל אחד – מבלי הבט על מעמדו ומצבו הרוחני – יכול וסוף-סוף יגיע לצור-מחצבתו…
למרות שהייתי רחוק מהיהדות, שבו את ליבי דברי הרבי, והחלטתי לחזור בתשובה. נזכרתי בדברי הרבי אלי מאז, ולכן החלטתי לבקש ממך – הרב יואל כהן – לקבוע עימי שיעור בחסידות".
בהזדמנות אחת, כאשר עבר אותו יהודי בחלוקת כוס-של-ברכה, פנה אליו הרבי בשמו ובשם משפחתו והתעניין בשלומו.
