חתונה מלכותית

אלפים צבאו על הדלתות ובקשו להכנס, אך המקום היה צר מלהכיל את האלפים. באולם הגדול עמד שולחן גדול שבראשו ישב החתן • יומן מרתק לרגל יום חתונת הרבי

מיומנו של אחד הבחורים שזכו להיות בחתונת הרבי:

הבשורה הטובה שחתונת בת הרבי מרת חיה מושקא עם כ"ק אדמו"ר שליט"א נועדה להתקיים בוורשה, גרמה לשמחה אדירה והתרגשות גדולה בין יהודי פולין בכלל ובין אנ"ש והתמימים (הבחורים) בפרט. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שהתגורר באותה עת בעיר ריגא שבלטביה, רצה שהחתונה תתקיים בישיבת תומכי תמימים.

ביום י"ג כסלו התאספו אלפים בתחנת הרכבת לקבל את פניהם של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ומשפחתו. במשך היום התאספו רבים מאנ"ש מכל ערי פולין וליטא. הגיעו גם אורחים רבים ממקומות מרוחקים, וביניהם חותנו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן מקישינוב.

בשעה שמונה בערב התקיימה סעודת "חתן מאהל" (סעודה הנערכת ערב לפני החתונה) עבור תלמידי ישיבת תומכי תמימים. לסעודה באו הרבי, החתן, כל המחותנים ורבים מאנ"ש. באמצע הסעודה אמר הרבי מאמר חסידות "וכל בניך לימודי ה"'. לאחר הסעודה, שנמשכה עד אחרי חצות הלילה, ביקש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לרקוד עם התמימים, תלמידי הישיבה הגדולה. עשו התמימים עיגול גדול, ובתוך העיגול רקד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שעה ארוכה.

למחרת ביום י"ד כסלו בשעה חמש בערב החלה ה"קבלת פנים" באולם הישיבה. שומרים מיוחדים שמרו על פתחי הישיבה, כי הרשות להכנס ניתנה רק לבעלי כרטיס כניסה. אלפים צבאו על הדלתות ובקשו להכנס, אך המקום היה צר מלהכיל את האלפים. באולם הגדול עמד שולחן גדול שבראשו ישב החתן, הרבי מימינו והרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן משמאלו. משני צידי השולחן ישבו האורחים החשובים, אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין.

דממה חרישית שררה באולם כשכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ פתח באמירת מאמר חסידות.

לאחר המאמר הלך כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עם החתן – כ"ק אדמו"ר שליט"א – לחדר מיוחד ושהו שם שעה קלה. אח"כ הוליכו את החתן ל"באדעקעניש" (- שהחתן מכסה את פני הכלה), ומשם הלכו כולם לחופה שהיתה בחצר הישיבה. למעלה מחמשת אלפים איש הצטופפו בחצר.

השושבינים היו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, ודודו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הרה"ח ר' משה הורנשטיין ורעייתו הרבנית חי' מושקא בתו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש.

בשעה שהובילו את החתן והכלה לחופה, ציוה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לנגן את ניגון "ד' בבות" של רבנו הזקן, גם הרבי עצמו ניגן את הניגון בדביקות עצומה. מסדר הקידושין היה הרבי בעצמו. את ה"שבע ברכות" אמר הרבי בדביקות נפלאה ועצומה, וכל הקהל עמד משתומם מהמראה המרהיב לו זכה.

סעודת החתונה נערכה באחד האולמות הגדולים של וורשה. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ סבב בין השולחנות וחילק בעצמו "משקה" לכל המשתתפים בחתונה. כשהגיע אל תלמידי התמימים אמר בפניהם שיחה, ואחר השיחה יצא בריקוד עם מנהלי הישיבה והמשגיחים.

אחרי שגמר לרקוד, ישב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במקומו ואמר את המאמר ד"ה (=המתחיל במילים) "אשר ברא ששון ושמחה". אמירת המאמר נמשכה עד אחר חצות הלילה ורק אז נטלו המוזמנים את ידיהם לסעודה. באמצע הסעודה ציווה לחלק תשורה לכל המשתתפים – צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן, בצירוף דברי הסבר בכתב יד קודשו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.

השמחה העצומה, השירה, הזמרה והריקודים של החתונה נמשכו עד אור הבוקר, רק בשעה שבע בבוקר התפזרו החוגגים לבתיהם. חתונה נפלאה כזאת לא ראתה פולין מעולם.

הרחק משם, בעיר דנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב), חגגו גם את חתונתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הוריו כ"ק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק והרבנית חנה, שלא התאפשר להם להיות נוכחים בחתונה, ערכו סעודה בביתם, בה נטלו חלק רבים מיהודי יקטרינוסלב. כל הלילה נמשכה השמחה בביתו של רבי לוי יצחק.

על יום י"ד כסלו, התבטא פעם הרבי: "היום הזה קישר אותי אתכם – החסידים".