"אריכות שנים" ו"אריכות ימים

בהשקפה ראשונה זה נראה מיותר להזכיר גם את הימים, לאחר שהם כבר כלולים ב"שנים" ♦ כל יום יהיה ארוך וטוב מבחינת התוכן שלו ♦ הרבי כותב

ב"ה ראש חודש שבט, תשל"ג
ברוקלין, נ.י.

מר…
מילאנו, איטליה
שלום וברכה:

בהמשך לשיחתנו כאשר היית כאן וסיפרת לי את הבשורות הטובות אודות יום הולדתך ה-60, ברצוני לחזור שוב בכתב על הברכות שאיחלתי לך גם בעל-פה, והן, שהקב"ה יברך אותך באריכות ימים ושנים טובות.

הייתי רוצה להוסיף שברכה מסורתית עתיקת-יומין זאת היא ברכה מאוד משמעותית, אף-על-פי שבהשקפה ראשונה זה עשוי להיראות מיותר להזכיר גם את הימים ("אריכות ימים ושנים טובות"), לאחר שה"ימים" כבר כלולים ב"שנים". ההסבר לכך הוא שברכה זאת היא ברכה כפולה, היינו, ליהנות משנים ארוכות וטובות, וגם שכל יום ויום יהיה ארוך וטוב מבחינת התוכן שלו. כלומר, שכל יום יהיה מלא לחלוטין בתוכן יהודי אמיתי. הזמן הוא דבר יחסי, והמדד האמיתי של הזמן, האם הוא "קצר" או "ארוך", הוא מבחינת התוכן וההישגים. זהו עניין של התנסות פשוטה שבתוך זמן קצר יכול להיות כל כך הרבה תוכן טוב שבדרך כלל היה ממלא ימים, שבועות, או אפילו חודשים.

ומן הפרט אל הכלל. מה שנכון לגבי היחיד מבחינת הישג אישי, נכון במובן רחב יותר ביחס לציבור. כוונתי לפעילות כזאת שמעוררת תגובת שרשרת, פעילות שמהווה דוגמה לחיקוי עבור אחרים. במקרה כזה, לאדם שיוצר את תגובת השרשרת זאת יש חלק וזכות בכל התוצאות הטובות שהוא היה הגורם להן. כך שאדם כמוך, שמשחק תפקיד בעל השפעה ופעיל בקהילה, נמצא בעמדה מאוד מיוחסת ומבורכת. במיוחד כאשר פעילות כזאת כוללת, בראש ובראשונה, את שטח החינוך. כאן תגובת השרשרת בולטת עוד יותר, משום שהתלמידים של היום, שעכשיו הם מקבלים, יהיו בסופו של דבר משפיעים, עם תלמידים שלהם עצמם, וכן הלאה.

אגב הנ"ל, ברצוני להזכיר גם את המנהג שהנהיג הבעל שם טוב והועבר אלינו על ידי אדמו"ר הזקן. לפי מנהג זה, אומרים פרק תהילים בכל יום בהתאם לגילו של האדם בשנה מסוימת. כך שעבור אדם שנכנס לשנתו ה-61, אומרים פרק ס"א בכל יום באותה שנה. בהקשר זה, יש נגיעה מיוחדת לפסוק (סא, ח) – "ישב עולם לפני אלוקים, חסד ואמת מן ינצרוהו".

המדרש (שמות רבה לא, ה) מפרש על פסוק זה את הפירוש הבא: דוד המלך תהה מדוע צריכים להיות בעולם אנשים עשירים ועניים. האם לא היה טוב יותר אילו הכול היו שווים לפני הקב"ה? על כך ענה הקב"ה: "חסד ואמת – מן ינצרוהו?" במלים אחרות, העניים והנזקקים שבעולם נבראו כדי שיהיה מישהו שיקיים את מצות הצדקה ואהבת החסד. דבר זה מספק תובנה נוספת לרעיון היהודי של הצדקה בכל הצורות שלה, כולל במיוחד צדקה לזכות הרבים.

באיחולים לבביים ל"אריכות ימים ושנים טובות" בכל העניינים שלך, הן הפרטיים והן הכלליים,

בברכה,

[חתימת יד קודשו של הרבי]