סוכן ביטוח חיים

הצורך בפרנסה מניע את סוכן הביטוח להפריע לאדם אחר, ולהזכירו כי דברים בלתי נעימים עלולים לקרות לו... • טוב לתכנן תוכניות עבור חיים ארוכים..

התלמוד מספר על רבי אלכסנדרי שהכריז פעם, "מי האיש החפץ חיים"? וכאשר התקהלו סביבו אנשים לשמוע את תשובתו, הוא נענה להם בפסוק הבא: "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה".

יש מקצוע אחד שבו השאלה הנשאלת היא הפוכה ומתמקדת במצב שיווצר כאשר האדם, חלילה, לא יאריך ימים. זהו מקצועו של סוכן הביטוח. שכן, מקצוע קשה הוא, הכרוך בתפקיד הבלתי נעים שבו צריך הסוכן להזכיר לאנשים את האפשרות הנ"ל. רוב האנשים מעדיפים לתכנן תכניות להמשך חייהם ולא להיפך.

מסופר על יהודי אחד שעלה ברצונו לכתוב צוואה אשר לפיה הוא התכוון להוריש, לאחר מאה ועשרים שנה, סכום גדול מאד של כסף למוסד מסוים. הוא פנה אל רבי שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות חב"ד – ושאלו כיצד עליו לפעול בענין זה.

ענהו הרבי שיעשה טוב יותר אם יתכנן תכניות לחיות לאורך ימים ושנים, וליהנות מהתענוג שיקבל מכך שיראה את המוסד מפיק תועלת מתרומתו, כבר עכשיו.

מה מניע אדם להיות סוכן ביטוח? הצורך בפרנסה, כמובן. שאם לא כן, הסוכן לא היה טורח להפריע לאדם אחר, ולהזכירו כי דברים בלתי נעימים עלולים לקרות לו. מכל מקום, הסוכן מאמין שהוא ניחן בכח לשכנע, ואת הכח הזה הוא חפץ לנצל לקידום מכירות של פוליסות-ביטוח.

כמובן שלחברות הביטוח יש ענין מיוחד שהקונה את הפוליסה יחיה לאורך ימים, כיון שהחברה איננה חייבת להתחיל בתשלומים אלא לאחר אריכות ימיו של הלקוח. אכן, אם הלקוח התברך באריכות ימים, גם החברה וגם קונה הפוליסה יהיו מאושרים. ההתמקדות במאורע ההפכי העלול לקרות היא רק דיבורים בעלמא, עם תקווה שהדיבורים לא יתממשו. הסוכן דן באפשרות כזאת רק במידה הנחוצה לו כדי לשכנע את הקונה להסכים לשלם את התשלומים החודשיים.

את אותם עקרונות ניתן ליישם גם ביחסים שבין הגוף והנשמה. קיימות שתי גישות או שיטות. האחת, שיטת המוסר העוסקת בתעניות ובסיגופים במטרה "להרוג" את הנפש הבהמית של האדם, על ידי שהאדם מונע מעצמו צרכים גשמיים כמו מזון, ומתבונן בכך שהוא בן-תמותה וחייו עלי אדמות, קצרים.

השיטה השניה והעדיפה, דומה לסוכן הביטוח. מחשבתו של האדם על כך שהוא לא יחיה לעד, היא רגעית בלבד, ונותרת בגדר דיבור. היא בסך הכל משמשת את התכלית של מתן "התשלומים", שיתוף-הפעולה של הגוף בקיום המצוות.

השיטה השניה הזאת נזהרת בכבוד גופו של היהודי ומכירה בחשיבות השמירה על בריאותו לאורך ימים ושנים טובות, בדיוק כשם שחברת הביטוח רוצה לראות את מבוטחיה זוכים לחיים ארוכים.