שאלה:
איך אפשר להפריד בין ילדה בת אחת עשרה וחברתה המשפיעה עליה לרעה בצורה מוכחת, וגם הילדה מודה בכך? גם לא נעים לי להיות "המכשפה" כי בפעם הקודמת כאשר ראיתי את אח שלה וזיהיתי שהוא לא מן המשובחים, האמא של הילדה התקשרה אליי נעלבת כולה וטענה שהילדים שלה נהדרים וילדים טובים. אין בסיס להשערה שלי לגבי אח שלה, רק אינטואיציה אימהית. והרגשתי לא נעים כלפי האמא. אז איך באמת מפרידים בין הבנות בלי לגרום לעלבון אצלה ואצל משפחתה? מה גם, כפי שכתבתי, שבתי מסכימה שחברתה משפיעה עליה לרעה מבחינה לימודית והתנהגותית (לא מכינה שיעורים ומשקרת לי על כך וזה לא בטבע שלה ואצלנו בבית לא משקרים). סליחה על האריכות, אבל באמת שאני רוצה את הטוב ביותר לילדה שלי, מצד שני לא רוצה לפגוע באנשים אחרים. תודה
תשובה:
שלום וברכה,
ישנם דברים אשר עוצמתם היא כה גדולה עד שאם אין מגיעים אליהם מוכנים כהלכה להתמודדות ראויה, עלולים חלילה להפסיד במהלך.
השפעת חברים בלתי רצויים עלולה להיות הרסנית ומשפיעה על המשך ואופי חייו של כל ילד ועל אחת כמה וכמה על ילד רך בשנים.
ברור הוא הדבר כי חייבת להיעשות כאן מלאכת מחשבת באופן בו תפרידי הלכה למעשה בין בתך ובין חברתה הבלתי ראויה(לדעתך). פני אל בתך והסבירי לה שהיא נמצאת בגיל בו מתעצבת אישיותה, דבר המשפיע על כל המשך בנייתה הנכונה. אל תכניסי את שיקולייך כאם, אלא אמרי לה שכאדם בוגר את מנסה לסייע לה לעצב נכון את אישיותה, הדגישי בפניה כי דאגתך נתונה לה ולכן קשר זה לא יוכל להמשיך ולהתקיים.
דאגתך בדבר האפשרות להיפגעותה של אם החברה בהיגיון בריא יסודה, אולם ברגע שחינוך בתך ברקע, אין כל מקום לשיקול זה.
בברכה להצלחה בחינוך בתך.
|
|
יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך'. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך.
|
