חג פורים הוא בהחלט הרבה יותר מ"חג גדול לילדים". פורים הוא אחד משני החגים שנקנו ע"י חכמינו ז"ל, (השני הוא "חנוכה"), וכתוב על חג זה במקורות, שמה שאפשר לפעול ולהשיג בתפילות ותעניות בימים הנוראים, אפשר להשיג ביום האחד של פורים. עד כדי כך שאמרו על יום הכפורים הקדוש שהוא רק כמעט כמו פורים: "יום כפורים" "כ-פורים" (כ"ף הדמיון).
מה בעצם קרה אז, בפרס?
המאורעות המתוארים במגילת אסתר אירעו במשך 14 שנים, החל משנת 3406 לבריאת העולם (כ-350 שנה לפני הספירה). המעצמה הפרסית היתה הגדולה בעולם, אחשוורוש מלך על 127 מדינות, והעושר הכלכלי והשובע החברתי לא ידעו גבולות (ראה תיאור משתה אחשוורוש במגילה), ובתוך כל השפע הזה גם מצב היהודים שפר עליהם ביותר – הם זכו לשוויון זכויות מלא ולמעמד מכובד.
הרב הראשי של היהודים, מרדכי הצדיק, היה שר נכבד בממלכת פרס – "יושב בשער המלך", והקיסרית הפרסית היתה יהודיה! בקיצור, מצב היהודים לא היה טוב יותר, ואין ספק שהרגישו עצמם בטוחים ושאננים.
ואז קרה מה שקרה ליהודים הרבה פעמים במהלך ההיסטוריה. כל עוד רדפו הגויים את היהודים ואסרו על קיום מצוות התורה – גילו היהודים עקשנות ותקיפות רבה בשמירה על יהדותם ועל מסורת אבותיהם. אולם כשפסקו הרדיפות ובטלו הגזירות, והחופש והשוויון ניתן ליהודים, נחלשה השמירה על הייחוד והזהות היהודים והתפתחה מגמה של התערבות בין הגויים, חיקוי תרבותם והתבוללות.
תהליך זה עבר גם על היהודים בממלכת אחשוורוש, עד ש… קרה הבלתי צפוי, שאפילו המומחים הכי גדולים לא ציפו לו. ממצב הכי מעולה של היהודים, הפכו פתאום לנידונים למוות!
נגזרה גזירת השמדה איומה, שמעולם לא היתה, כאיום הזה על קיום העם בארץ מסוימת או ביבשת אחת (כמו בשואה האחרונה) אבל תמיד נשארו יהודים במקומות אחרים בעולם. ואילו כאן, מכיוון שהמעצמה הפרסית שלטה על כל העולם, המיושב, הרי גזירת ההשמדה הייתה טוטאלית ובכל העולם, אנשים נשים וטף, וביום אחד! מהפך בלתי צפוי כזה, מקצה לקצה, ברור שהיה על טבעי – גזירה משמים. ומכיוון שכך, הכתובת לפניות היא לא הממשלה הפרסית, אלא הקדוש ברך הוא. את "הכתובת על הקיר" הזו ראה מרדכי הצדיק, והוא קרא למסע של תשובה, חזרה אל חיי היהדות והיחוד היהודי, תענית ותפילה. כאשר תוקנה הסיבה האמיתית לגזירה, נתבטלה גם באופן מפתיע הגזירה עצמה, ושוב התהפך המצב מקצה לקצה באופן בלתי צפוי לחלוטין, כמתואר במגילה.
מכיוון שהאירועים האלו פרצו את כל גבולות הסבירות בטבע, ואפילו בדמיון, לכן גם שמחתינו בפורים היא שמחה ללא גבול – "עד דלא ידע…", תוך קיום ארבע פקודות היום – ארבעת המ"מים של פורים: מגילה, משלוח מנות, מתנות לעניים, משתה ושמחה.
בעזרת השם בימים אלו של שמחה והודיה לקדוש ברוך הוא נזכה גם לראות במפלת "המן הבבלי" (איראן שוכנת על מקומה של פרס ההיסטורית) ובהרמת קרן עמנו, במהרה בימינו, בהתגלותו השלימה של משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה, אמן.
פורים שמח!
