היה פעם יהודי שבאו ובישרו לו, כי עומדים לתת לו מתנה מיוחדת במינה – שיק על סך מליון דולר. מבשרי הבשורה חשבו שיתעלף משמחה. אך הוא עיוות את פניו במורת-רוח ואמר: "אי-אפשר לבוא כך פתאום לבן-אדם ולתת לו מליון דולר. זה הרבה כסף. צריך לתכנן היטב מה לעשות בו, ועכשיו אני לא מוכן לזה. נסו בבקשה בפעם אחרת"…
אנו מגחכים למקרא שורות אלה ואפילו לא מאמינים שיכול להיות אדם טיפש כל-כך. אך מיד נראה שהסיפור הזה אינו דמיוני כלל וכלל.
ילדים – אוצר
יש זוגות צעירים רבים שנשואים זה שנים אחדות אך עדיין אין הם רוצים להביא ילדים לעולם. "אנחנו עוד לא מוכנים לזה", הם אומרים. יש הורים לילד אחד או שניים שמסרבים להביא לעולם ילד נוסף באותה טענה של חוסר מוכנות והעדר תנאים וכו' וכו'. ואתה מביט באותם אנשים ואינך מבין: הרי הם עצמם יודו, שילד הוא אוצר יקר לאין-ערוך ממליון דולר; מדוע אפוא אינם לוקחים את האוצר הזה הניתן להם מאת הקב"ה בזרועות פתוחות ואף מנסים לדחותו מהם?
מאחר שאין לחשוד בהם בטיפשות, כנראה שההסבר האחד והיחיד לכך הוא, שמשום מה הם אינם רואים בילד אוצר. אילו היה ברור להם שילד הוא אוצר יקר המביא עמו אושר וברכה שלא יסולאו בפז, לא היו מעמידים מול הילד שיקולים קטנוניים כמו 'מוכנות', 'דירה קטנה', 'מצב כלכלי' וכדומה. האם אפשר בכלל להעמיד צחוק וחיוך של ילד מול קצת צפיפות והצטמצמות ברמת החיים?!
רבים שנפגשים במשפחות דתיות ברוכות ילדים שואלים: "איך אתם יכולים?". יש הסבורים, שהמשפחות הדתיות הללו עושות זאת מתוך חוסר-ברירה ובלחץ הציווי 'פרו ורבו'. זו, כמובן, טעות גמורה. המשפחות הללו מרבות להביא ילדים לעולם מתוך רצון והנאה ואין הן מבינות את השואלים. התשובה הטבעית שלהן היא: "איזו מין שאלה זו? הרי ילדים זה אושר, זה שמחה, זו ברכה!", וכך הן באמת מרגישות.
נכון, לא תמיד זה קל לגדל ילדים רבים. לפעמים זה אפילו קשה. אבל שום דבר טוב אינו בא בקלות, על אחת-כמה-וכמה גידול ילדים. אבל תשאלו אם לעשרה ילדים איך היא מרגישה כשילד צוחק אליה או קורא אליה באהבה: 'אמא' – אם היא לא שוכחת את כל הקושי והמאמץ מול האושר שהיא חשה בלב באותו רגע!
המציאות מוכיחה
כל התיאוריות, שכביכול ריבוי ילדים מקשה על מתן תשומת-לב אישית לכל ילד, ושדוקא אם יש לכל ילד חדר משלו ומרחב משלו, אז הוא גדל ומתפתח כראוי – פשוט אינן עומדות במבחן המציאות. אי-אפשר לזלזל בכל הדברים הללו, אך מאידך-גיסא אי-אפשר להתעלם מהברכה החינוכית העצומה שיש למשפחה ברוכת-הילדים, הן מבחינה חברתית, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה משפחתית. המציאות מוכיחה, שרוב המשפחות ברוכות-הילדים מגלדות ילדים בריאים בגופם ובנפשם, ילדים מחונכים ואחראיים, ילדים שמחים ויצירתיים.
חבל מאוד שבמדינה כמו שלנו, המשוועת כל-כך לגידול האוכלוסיה היהודית והמשקיעה הון- עתק במאמצים להגדיל את האוכלוסיה על-ידי עליה, לא ניתן מאמץ הולם לעידוד הילודה ולמתן הטבות למשפחות ברוכות-הילדים. אך עם כל הטענות כלפי הממשלה וכו', אין הדבר משחרר כל זוג בישראל מהזכות הנפלאה שניתנה בידו – להביא לעולם עוד ילד יהודי, עוד ילדה יהודיה, ולגרום בכך אושר וברכה לעצמו ולכל עם ישראל.
התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות
