1. סבו המהר"ל מפראג
רבי שניאור זלמן מליאדי – אדמו"ר הזקן – יוצר חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא וה'שולחן ערוך', היה דור שביעי למהר"ל מפראג (מגדולי המנהיגים וענקי המחשבה שקמו לעם היהודי). אביו של רבי שניאור זלמן, ר' ברוך, היה בנו של ר' שניאור זלמן, בנו של ר' משה, בנו של ר' יהודה לייב, בנו של ר' שמואל, בנו של ר' בצלאל, בנו של המהר"ל מפראג (על סבא נוסף – רוחני – ראה בהמשך).
2. ספר ה'תניא' – פירושים
רק 215 שנה עברו מאז נדפס ספר התניא לראשונה בסלאוויטא (תקנ"ז, 1797). זהו זמן קצר יחסית עבור כ-50 (!) ספרי ביאורים שנכתבו על ספר זה (זאת מלבד מאות חיבורים שמבוססים רעיונותיו של הספר). קשת פרשני התניא מגוונת למדי – החל מאדמו"רי חב"ד, עבור דרך אנשי מחשבה מחוגים שונים וכלה בפרופסורים באקדמיה.
3. ספר ה'תניא' – הדפסות
ספר התניא הוא אחד מספרי היהדות הנדפסים ביותר. אומרים כי הוא מוצב במקום השני בספרות היהודית – אחרי התנ"ך כמובן – במספר הדפסותיו. אך בתקופה האחרונה הודפס הספר עשרות פעמים נוספות שמקרבות את מספר דפוסיו ל-6000!
4. 'שולחן ערוך'
עוד ספר נודע בעל התניא הוא ה'שולחן ערוך' (מכונה 'שולחן ערוך הרב' או 'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'). תלמידו וממשיכו של הבעש"ט, ה'מגיד' רבי דובער ממעזריטש, הטיל על רבי שניאור זלמן את מלאכת חיבור הספר. כך הפך החיבור לספר הפסיקה האולטימטיבי בעולם החסידי אך לא רק. רבי מאיר אריק (מגאוני פולין התורנית) התבטא פעם בצער, שאינו מבין את הלכות החנוכה, משום שלא זכינו ל'שולחן ערוך הרב' על הלכות אלו.
5. 43 כרכים
הרוב מכירים את ספרי ה'תניא' וה'שולחן ערוך'. לא רבים יודעים כי כתביו של רבי שניאור זלמן הודפסו בעשרות כרכים. נכדו, בעל ה'צמח צדק' הדפיס את חיבורו על התורה 'תורה אור' ו'לקוטי תורה' (שני כרכים של חיבור אחד בעלי שמות שונים). בדור האחרון, נשיא המדינה מר שניאור זלמן שז"ר שנקרא על שמו, ביקש מהרבי מליובאוויטש שידפיס את שאר מאמריו של בעל התניא. כך הלכה ונדפסה סדרת מאמריו ב-28 כרכים. עד עתה הופיעו 43 כרכים עמוסים רעיונות נשגבים מתורת בעל התניא.
6. ראשון מפעלי הצדקה בארץ ישראל
רושמי קורות היישוב החדש בארץ ישראל יודעים לספר כי מפעל הצדקה הראשון שנוסד לטובת בניין ארץ ישראל, הוקם ע"י בעל התניא. זהו המוסד החב"די הוותיק ביותר, 'כולל חב"ד', שנוסד בשנת תקל"ז (1777) ע"י רבי שניאור זלמן. פעילות צדקה זו עמדה במרכז חייו. רבים ממכתביו הם אגרות שהריץ לשומעי לקחו להיות שותפים בצדקה זו, שנועדה להחזקת העולים לארץ הקודש.
7. 10 ניגונים
'הניגון הוא קולמוס הנפש' – אמר בעל התניא. ואכן, רבי שניאור זלמן לא החזיק קולמוס רק בידו אלא גם בפיו. 10 ניגונים מרטיטים מקורם בבעל התניא. האחד והמיוחד הוא הניגון 'ארבע בבות'. ארבעת חלקיו מכוונים כנגד ארבעת העולמות הרוחניים – אצילות, בריאה, יצירה ועשיה – וכנגד ארבע אותיות של שם 'הויה'. קדושה יתרה מייחסים חסידים לניגון זה. הם מנגנים אותו רק בימי סגולה מיוחדים, כמו בימים הנוראים, כאשר מלווים חתן וכלה לחופתם וכמובן בי"ט כסלו – חג הגאולה שלו, ובכ"ד טבת, יום ההילולא שלו.
8. 'אבא' ו'סבא' רוחניים
בעל התניא היה מכנה את רבו, רבי דובער ממעזריטש, "אבא". את רבו של רבו, רבי ישראל בעל שם טוב, היה מכנה "סבא".
9. צאצאיו
לבעל התניא רבבות צאצאים בכל רחבי תבל. משפחת צאצאיו מהווה פסיפס מדהים של אישים ודמויות. על משפחה זו נמנים רבנים וראשי ישיבות, אדמו"רים ומנהיגי עדות, שופטים (מישאל חשין למשל), פוליטיקאים (אברום בורג או שאול יהלום), פרופסורים ועוד אלפים רבים הגאים בהשתייכותם המשפחתית. שמות רובם מרוכזים ב'ספר הצאצאים' שהופיע לפני כ-30 שנה.
10. הסתלקותו במוצאי שבת
פעם נשאל הרבי מליובאוויטש הכיצד הסתלק בעל התניא במוצאי שבת, הלא התלמוד אומר ש'מי שמת במוצאי שבת סימן רע לו'? השיב הרבי: אכן, בעל התניא יכול היה להסתלק בערב שבת – שאז 'סימן יפה לו' – אך הוא וויתר על טובתו לשם שבת נוספת עם החסידים…
זכותו תגן עלינו!
© כל הזכויות שמורות למחבר
