תסביר לי למה?..
כל עוד לא אבין מה אני עושה, ולמה אני עושה, אני פשוט לא אעשה.. משפט בסגנון זה או אחר, אנו שומעים – מכל רמות האינטליגנציה – כתגובה על ניסיון שכנוע לקיים מצווה כל שהיא.. הנה התשובה..
כל עוד לא אבין מה אני עושה, ולמה אני עושה, אני פשוט לא אעשה.. משפט בסגנון זה או אחר, אנו שומעים – מכל רמות האינטליגנציה – כתגובה על ניסיון שכנוע לקיים מצווה כל שהיא.. הנה התשובה..
לאחרונה עוברים עלי ימים מאוד עמוסים. אמנם זה נכון שבדרך כלל החיים שלנו עמוסים, אך יש תקופות, שבועות או ימים, שמתמלאים לפתע במטלות לא צפויות, באירועים שדרושים התייחסות דחופה, וכך, גם הזמן שידעת ותכננת שיש לך… נעלם לפתע.
התיאורים המחרידים של שלושת החטופים ששוחררו בשבת האחרונה, מזעזעים ונוראיים. הרוע והאכזריות שהופעלו נגדם, אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי, בלתי ניתנים לעיכול במחשבה. מול רוע שטני שפל שכזה, מול רוע שמגייס את השכל מתוך מטרה להגביר את רוע הלב – ט"ו בשבט מלמד אותנו "כי האדם עץ השדה" | מאמרו של הרב אלי וולף
הפתגם היהודי אומר: מחר יהיה אחרת ויותר טוב מהיום.. אפשר לנצח גם את ההר.. – הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון במסר חזק ומרתק לט"ו בשבט שחייבים לשמוע.
ראש השנה לרימון ולגפן (ולכל האילנות) הוא הזדמנות מצוינת לקבל החלטה טובה, להביט על כל יהודי בעין חיובית ולגלות את החלקים הנפלאים של נשמתו. במיוחד בדורנו, הדור שכבר מוכן לקבלת פני משיח ולפיכך ישנה אפשרות של ממש למצוא את המעלות הטובות בכל יהודי * הגיגים לט"ו בשבט
במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ : "כי האדם עץ השדה", היינו, שפעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן..
חותנו של משה, יתרו, עבד על כל סוגי העבודה זרה באותה תקופה, שומע על הנסים שקרו לעם ישראל ומחליט להצטרף, על איזה נסים שמע יתרו? אומר רש"י "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" מה מיוחד בניסים אלו שנתנו ליתרו את הכוח למהלך הגדול שלו?ומה בעצם אנחנו לומדים מכך?
חשיבותו של ט"ו בשבט בלוח היהודי איננה אגרונומית בלבד, שכן במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ: "כי האדם עץ השדה" • פעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן • ישראל הלוי מגיש: "העץ – ידידו הטוב של האדם".
השבוע נקרא בתורה על עצת יתרו • על משה – שליח העם • ובמרכז הפרשה עומד המאורע המרכזי ביותר בתולדות עם ישראל – מעמד "מתן-תורה" על הר-סיני, בו שמע עם ישראל את קול האלוקים מדבר אליו . פרשת השבוע מוגשת בלשון קלה וברורה
קודם נתינת התורה לעם-ישראל הוצעה התורה לכל אחת ואחת מהאומות שלא הסכימו לקבלה. רק עם-ישראל ניאות מיד וענו: "נעשה ונשמע". והשאלה היא וכי הקב"ה לא ידע מראש שהאומות לא ירצו לקבל את התורה, ואם-כן, לשם מה הציע להם בכלל?