מערכת האתר

בדור האינטנסיבי שלנו, נדמה שהלחץ והמתח הוא חלק מהתמודדות של כולנו כמעט. יש פעמים בהם הלחץ הוא דבר חיובי המקדם אותנו לעשות, לפעול ולהתאמץ. אך עם זאת יש פעמים לא מעטות בהם הלחצים, והחששות מאיימים עלינו, מגבילים ואף מביא לירידה בערך עצמי ולבלבול גדול. אז מה עושים עם הלחץ הזה?

בשנת תשמ"א (1981), בהתוועדות לרגל יום הולדתו, פתח הרבי במבצע חדש לחיזוק האחדות היהודית, ופנה בקריאה מיוחדת לילדים יהודים בכל רחבי העולם.  באדיבות: http://jem.co.il

יש הטוענים להנגשת התורה חייבים ללכת אליהם עם רפורמה בתורה.. הבעיה נובעת מהפילוסופיה שהעם היהודי הוא כמו כל העמים, במקום להיות אור לגויים

היום אני עומד לעצבן הרבה אנשים, לא בכוונה, ולא כי אני נהנה מזה, אלא פשוט כי לפעמים האמת הכי פשוטה עשויה להרגיז..

כשמזכירים את מלך המשיח, גם כאשר האזכור נעשה אך אגב ביאור ופירוש סוגיא הלכתית מסויימת – הלכה היא שיש להעתיר ולהתפלל: "מהרה יגלה, אמן כן יהי רצון"..

העולם הזה על אף ההעלם הרוחני שבו, הוא בעצם סוג של גילוי אלוקי נסתר, ולכן בתנאים מסוימים ניתן לגלות בו את פנימיותו האין סופית של הבורא

כשהתעודה מגיעה לידנו, על מה אנחנו מסתכלים קודם? על הציון באנגלית, או על ההתנהגות? ובעיקר, ממה אנו מתפעלים יותר, ממילות ההערכה של המורה על המידות הטובות, או מהציון הגבוה בחשבון?

הדרך הנכונה היא – "המבדיל בין ישראל לעמים". טובת כל הצדדים, הן היהודי והן הגוי, לשמור על מחיצה חזקה ביניהם. אפשר להיות בקשר בענייני עסקים וכדומה, אבל לא בעניינים אישיים..

צריך להביט על העם היהודי בעיני ההיסטוריה. בעיות וקשיים יש ויש, אבל לבסוף מתגברים. גם את שלטון-האימים של רוסיה הקומוניסטית עברנו ואנחנו ניצחנו

הרב יוסף ווזנר בשיחה עם הרבי מליובאוויטש, במעמד חלוקת הדולרים אודות יהודי רוסיה ומצבם מיד לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי