אין כפייה, יש בחירה
אם הדת היא דרך-חיים מחייבת והדבר אינו נתון להחלטתנו ואין לנו הרשות שלא לקיים את התורה ומצוותיה, היכן היא זכות הבחירה?
אם הדת היא דרך-חיים מחייבת והדבר אינו נתון להחלטתנו ואין לנו הרשות שלא לקיים את התורה ומצוותיה, היכן היא זכות הבחירה?
הנה אנו כבר נכנסים לחודש האחרון של השנה. וכמו בסיומה של כל תקופה בחיים כמו סיום שנת הלימודים, סיום שנת העסקים וכדומה, זהו הזמן להפיק לקחים מן העבר ולתכנן את העתיד. חודש אלול נקרא גם חודש התשובה. הוא מיועד כאמור לחשבון נפש ועריכת מאזן שנתי כולל, במובן הרוחני. אנו עוצרים לרגע את מירוץ החיים ומעבירים תחת אבן הבוחן את מצבינו..
היו זמנים שהעולם היהודי היה מתעטף בימי חודש אלול באווירה של עצבות, מרה שחורה וקדרות. החסידות הביאה משב-רוח חדש גם לחודש אלול, והכניסה בו רוח-חיים של שמחה ושל התלהבות. היא לימדה מושג שהיה עד כה חדש ואפילו סותר – תשובה מתוך שמחה.
בפרשת השבוע מבטיח אלוקים שכר גשמי בתמורה לקיום המצוות: "והיה אם שמוע תשמעו.. ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" נראה שיש כאן פתרון מהיר להגיע לעשירות, אך במבט סביבנו, נגלה כאלו שלא מקיימים מצוות וחיים ברווחה כלכלית ולעומתם כאלו שמקפידים לחיות על פי רצונו של אלוקים אך חיים במצוקה, הכיצד?
תמונה שצולמה בשנת תשמ"ג (1983) נראה בה הרבי מליובאוויטש פוסע על המדרכה בכניסה למרכז חב"ד העולמי בברוקלין – 770, כשברקע עומדים בני זוג, יהודים יוצאי סמרקנד (טשקנט) • מאחורי התמונה מסתתר סיפור מופלא של השגחה פרטית והתמסרות לקיום הוראתו של הרבי.
במכתב מיוחד ליהודי שחשב אם לעזוב את העבודה שלו או להרחיב אותה, הסביר הרבי מליובאוויטש, מדוע חשוב שיהודי ירוויח הרבה מאוד כסף • המכתב המלא
כבר בעיצומו של החורבן נבטו זרעי הגאולה. וכמו שנאמר במדרש: "עלה אריה במזל אריה והחריב אריאל – על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל". עלה אריה, נבוכדנצאר, במזל אריה, חודש אב, והחריב את אריאל, בית המקדש – על מנת שיבוא אריה, זה הקדוש-ברוך-הוא בחודש אב ויבנה את בית המקדש. כלומר, כל סיבת החורבן הייתה ’על מנת’ שיבוא הבורא ויבנה בית-מקדש גדול וקדוש יותר..
לפתע התפרץ החייט אל חדרו של הרב, ומתוך יללה הקורעת לבבות, בכה והפציר: "רבי, הושיעני"
כאשר הספינה מתקרבת אל החוף, עלולים לצוץ גלים גבוהים שמטלטלים אותה מעלה ומטה, ומקשים לראות את הסביבה. אולם מי שמסוגל להתרומם מעל הגלים ולעלות לראש התורן, רואה את הספינה מתקרבת אל חוף-המבטחים..
בית המקדש נחרב לפני קרוב ל-2000 שנה. מאז עברו תהפוכות רבות על העם היהודי בכל רחבי העולם. כיום, רוב עם ישראל שב לארצו ויכול לחיות בה חיי יהדות בחופשיות ובבטחה. אולי הגיע הזמן להפסיק לבכות? האם לא כדאי להשאיר את החורבן בדפי ההיסטוריה של הנפש ולהתקדם הלאה? • הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון במשא מאלף לקראת תשעה באב