ט”ו בשבט

חשיבותו של ט"ו בשבט בלוח היהודי איננה אגרונומית בלבד, שכן במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ: "כי האדם עץ השדה" • פעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן • ישראל הלוי מגיש: "העץ – ידידו הטוב של האדם".

נאמר במשנה ש'ארבעת ראשי שנים' (א' בניסן, א' באלול, א' בתשרי וט"ו בשבט) ומכיוון שהם מופיעים יחד, הוכיחו הגאונים שיום זה יש בו גם משום לקח רוחני לאדם, ונקבעו מנהגים שונים ביום זה ואין אומרים בו תחנון

"שהחיינו…", מבקש הרבי להמשיך את הברכה, כאשר קול נפץ אדיר מחריד פתאום את הדממה וקוטע את חוט המחשבה • סיפור לט"ו בשבט

ביום החמשה-עשר לחודש העברי שבט,אנו מציינים את "ראש השנה לאילנות".

■ כאשר אדם מתעורר בבוקר ליום עבודה חדש, עליו לדעת כי כבר אז ניתנו הכוחות וברכת ה’ לפעולות היום כולו! ■ מדברי הרבי על ט"ו בשבט

בגאולה תתגלינה המצוות הרבות שקיים כל יהודי, גם כזה שלא נראה מקיים מצוות קלאסי. המצוות שהיו נעלמות כמו שורשים באדמה, יציצו ויפרחו בהוד ובהדר * הגיגים לט"ו בשבט

הסיפור אולי ידוע, המשל מפורסם, אך בברכה זו כולנו רוצים להתברך…

"כי האדם עץ השדה" – האדם דומה לעץ. על הקשר והדמיון שבין האדם לאילן…

פירות עץ מאכל שגדלו בשלש השנים לנטיעתו, אסורים באכילה והנאה…