ט”ו בשבט

האדם והעץ

חשיבותו של ט"ו בשבט בלוח היהודי איננה אגרונומית בלבד, שכן במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ: "כי האדם עץ השדה" • פעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן • ישראל הלוי מגיש: "העץ – ידידו הטוב של האדם".

מנהגי ט"ו בשבט

נאמר במשנה ש'ארבעת ראשי שנים' (א' בניסן, א' באלול, א' בתשרי וט"ו בשבט) ומכיוון שהם מופיעים יחד, הוכיחו הגאונים שיום זה יש בו גם משום לקח רוחני לאדם, ונקבעו מנהגים שונים ביום זה ואין אומרים בו תחנון

אבנים כתזכורת

"שהחיינו…", מבקש הרבי להמשיך את הברכה, כאשר קול נפץ אדיר מחריד פתאום את הדממה וקוטע את חוט המחשבה • סיפור לט"ו בשבט

ט”ו בשבט, מה הוא אומר?

■ כאשר אדם מתעורר בבוקר ליום עבודה חדש, עליו לדעת כי כבר אז ניתנו הכוחות וברכת ה’ לפעולות היום כולו! ■ מדברי הרבי על ט"ו בשבט

לראות את הטוב שבכל יהודי

בגאולה תתגלינה המצוות הרבות שקיים כל יהודי, גם כזה שלא נראה מקיים מצוות קלאסי. המצוות שהיו נעלמות כמו שורשים באדמה, יציצו ויפרחו בהוד ובהדר * הגיגים לט"ו בשבט

ערלה

פירות עץ מאכל שגדלו בשלש השנים לנטיעתו, אסורים באכילה והנאה…

מצוה להיות בצמיחה תמיד!

תכונת הצמיחה והגידול של האילנות מחייבת כל יהודי להוסיף עוד ועוד גם בפעולות של הפצת אור התורה והמצוות בסביבתו ■ לראש השנה לאילנות