ביקורת- איך מתמודדים?
אין לנו יכולת לשלוט בביקורת שנקבל. איננו יכולים לוודא מראש שכל ביקורת שנקבל תאמר בטון חם, אוהב ומפרגן. איננו יכולים להחליט מראש מי יגיד לנו ביקורת ומי לא. אך אנחנו כן יכולים לבחור את הדרך שבה אנו מתייחסים לביקורת.
אין לנו יכולת לשלוט בביקורת שנקבל. איננו יכולים לוודא מראש שכל ביקורת שנקבל תאמר בטון חם, אוהב ומפרגן. איננו יכולים להחליט מראש מי יגיד לנו ביקורת ומי לא. אך אנחנו כן יכולים לבחור את הדרך שבה אנו מתייחסים לביקורת.
"אשתי לא מרשה לי להיפגש עם חברים…" או "בעלי לא אוהב את חברה שלי". אלו תלונות שאנו שומעים לא פעם. מדוע הקשרים עם החברים, שעד החתונה היו לרוב פשוטים וטבעיים, הופכים להיות מורכבים ומחושבים?
גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?
היכולת להקשיב באמת הינה חסד אמיתי לנפש האדם. כשאנו מקשיבים באמת, אנו מעבירים את המסר: "אכפת לי ממך, אתה לא לבד". הקשבה אמתית אין פרושה הסכמה עם הדברים הנאמרים, אלא קודם כל כבוד אמיתי לאדם, לדבריו ולרגשותיו.
מבחוץ נראה שהכל טוב, חברות. משפחה, לימודים, אבל בנפש שלי פשוט קשה לי וכואב. ואני מרגישה שאף אחד לא מבין… יש לך דרך לעזור לי?
בדור האינטנסיבי שלנו, נדמה שהלחץ והמתח הוא חלק מהתמודדות של כולנו כמעט. יש פעמים בהם הלחץ הוא דבר חיובי המקדם אותנו לעשות, לפעול ולהתאמץ. אך עם זאת יש פעמים לא מעטות בהם הלחצים, והחששות מאיימים עלינו, מגבילים ואף מביא לירידה בערך עצמי ולבלבול גדול. אז מה עושים עם הלחץ הזה?
ליל הסדר מלא בעניינים שצריך לעשות: 4 כוסות, הסיבה, לטבול את הכרפס.. אך, המטרה היא להשתחרר. להרגיש כבני חורין!
מיתוסים, משפטים ואימרות על זוגיות שעוברים מדור לדור, מסבתא לסבתא, מדודה, לשכנה.. נכון או לא נכון?
איבדתי בן דוד יקר בפיגוע. מאז אני לא מצליחה לחזור לעצמי. זה ממש משפיע עלי ועל התפקוד שלי בבית ובעבודה…