על הפרק

סיפור המגילה הוא סוד הנהגת הקב"ה את עולמו. אשר גם נס גדול של הצלת עם שלם מהשמדה יכול להתרחש כדבר טבעי. גם בטבע ובחוקיו מסתתרים נסים שלא תמיד אנו זוכים לחוש בהם.

צריך  לדעת להשתמש נכון בכישרונות ! כאשר הקב"ה חנן אדם בחוש או בכישרון ייחודי, וכל אחד ניחן בכישרון המיוחד לו, ברור כי עליו להשתמש בו לקידומו האישי, אך אין די בכך. צריך להשתדל להשתמש בו באופן כזה שהוא יקדם את המטרה המרכזית של הבריאה כולה, יתרום גם לסביבה הקרובה וליקום כולו..

השמחה היא אחד מעקרונותיה החשובים של החסידות, עד שאי-אפשר לתאר חסיד בלי השמחה הנלווית אליו. מיסד תורת החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, ובעקבותיו כל מורי

כל דבר שמתרחש, לא רק עם בני אדם, אלא אף עם עצמים דוממים, בא כתוצאה ישירה מרצון ה’; גם כל מאורע המתרחש בעולם, בא בגלל שה’ הביא להתרחשותו: אדם המכיר בעובדה שכל מה שקורה עמו, נשלט על ידי ה’, בוודאי יהיה שמח.

חודש אדר מזכיר לכולנו את מקורות כוחו של עם ישראל – אמונה, שמחה ואופטימיות. אסור לנו להניח לשום מציאות לדכדך את רוחנו

אי-אפשר להיות שלם בתורה ובמצוות בלי להיות שלם גם בהתנהגות האנושית. זה כלי-מבחן שצריך לעמוד לנגד עיניו של כל פרט ושל חברה.

ישנם מצבים בהם לא השפה וגם שום מילים דיפלומטיות – מנוסחות ומהוקצעות ככל שיהיו – לא יסייעו כאן לקדם את המטרה. פה צריך רק נס וכוח אלוקי בלבד..

בנוסף לרובד החיצוני והפשוט, יש בכל סיפור שבתורה גם רובד פנימי ועמוק יותר. וכך גם בפרשתנו. יש גם משמעות רוחנית, והיא נצחית ואקטואלית גם לזמננו, לזה שבימי הרעב העניק יוסף לאחיו ומשפחותיהם מזון בשפע..

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך … הם – אזרחי חוץ, מואשמים בעבירה על חוק הממשל המצרי. משמעות אקטואלית-חינוכית מפרשת ויגש

כשיעקב אבינו ומשפחתו מגיעים לעיר שכם נאמר "וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר". מבארים חז"ל, שיעקב הגיע סמוך לשכם ביום שישי אחר הצהרים, לפני כניסת השבת וסימן את מקום חנייתו, כדי לשער את השטח שיהיה מותר לו ולמשפחתו ללכת במהלך השבת, כדי לא לצאת מ'תחום שבת'. מהו השכר שקיבל יעקב על שמירת השבת ?