פסיפס מנהגים
פסיפס מנהגי עדות לשמחת תורה מבבל, קורדיסטאן, מרוקו ועד תימן
פסיפס מנהגי עדות לשמחת תורה מבבל, קורדיסטאן, מרוקו ועד תימן
חוויה עוצמתית לה היו שותפים אלפי חסידים, נערים וילדים, זקנים ועמך בית ישראל שהצטופפו בעת מעמד כוס של ברכה אצל הרבי מליובאוויטש במוצאי שמחת תורה תשמ"ט
תיכף מסתיים חודש תשרי. היה זה חודש עשיר בחגים. מה אנו לוקחים מיריד החגים לשנה החדשה?
עצם השמחה והביטחון בה' יש בהם להשפיע על המציאות, שהדברים הרעים אכן ייעלמו ויתגלה הטוב. נשמח בשמחת התורה, וה' יעזור שתהיה בליבנו שמחה כל השנה
בלהט השירה והריקוד, שכח החסיד את היותו אסיר, שכח את המחנה ושכח את סיביר. הוא זכר רק את עובדת היותו יהודי, וכי היום הוא שמחת-תורה
בתי חב"ד מקיימים 'הקפות-שניות' בכל רחבי הארץ בהשתתפות קהל רב ונכבדי ציבור. ההקפות המרכזיות – בבית הכנסת 'בית מנחם' שבכפר-חב"ד
כשיהודי רוקד עם ספר-התורה, זה הרגע שבו מתגלה מהותו האמיתי. פתאום הוא מרגיש שגם הוא יהודי, שגם הוא אוהב את התורה
מדוע עושים הקפות בשמחת תורה ולמה דוקא 7 הקפות? כמו-כן, למה עושים ’הקפות שניות’ במוצאי שמחת-תורה?
כאשר תופס היהודי ב'עץ-חיים' של ספר-התורה וצועק 'שישו ושמחו בשמחת-תורה'. כל העולמות העלונים מקנאים בו
"בשמחת תורה התעלת על עצמך, קרעת את גזר הדין ובנך יצר מהמשבר"