רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה
תארו לכם את החלקאי היהודי בשעת הקציר, כמה שהוא רוצה לתלוש את הפרי הבשל, הראשון שהבחין בו, ולשימו בפיו, אך לא! הוא אינו עושה זאת, אין הוא מתפתה לאכול את הפרי, אלא מגישו לה' כביכורי יבולו, כתודה על הקציר הטוב.
תארו לכם את החלקאי היהודי בשעת הקציר, כמה שהוא רוצה לתלוש את הפרי הבשל, הראשון שהבחין בו, ולשימו בפיו, אך לא! הוא אינו עושה זאת, אין הוא מתפתה לאכול את הפרי, אלא מגישו לה' כביכורי יבולו, כתודה על הקציר הטוב.
חג מתן תורה שאנו מתכוננים לבואו, מחזיר אותנו למעמד הר סיני, ולסיפור הידוע של ’ריב ההרים’. חכמינו ז"ל מדגישים, שהתורה ניתנה לנו על ההר הנמוך והשפל ביותר.. מדוע שלא תינתן בכבוד הראוי לה? על הר גבוה?
לפני כ-3300 שנה, בחג-השבועות הראשון לאחר היציאה ממצרים, הטיל הקב"ה על העם היהודי תפקיד נכבד וכבד – להיות "ממלכת כוהנים". הוא הטיל עלינו להיות הפנס של העולם…
היותנו "עם-סגולה". אין כאן התנשאות, חלילה, אלא מחוייבות עמוקה לערכים, לקדושה ולרוחניות. זו תביעה מעצמנו והכרה בתפקיד הגדול וכבד-המשקל המוטל עלינו.
המשך הרצאתו המרתקת של הרב יחזקאל סופר לחג השבועות בנושא: "התורה המשולשת" – הדעת והאמונה נפגשים במשיח
לפני כ-3300 שנה, בחג-השבועות הראשון לאחר היציאה ממצרים, הטיל הקב"ה על העם היהודי תפקיד נכבד וכבד – להיות "ממלכת כוהנים". הוא הטיל עלינו להיות הפנס של העולם…
היותנו ’עם-סגולה’. אין כאן התנשאות, חלילה, אלא מחוייבות עמוקה לערכים, לקדושה ולרוחניות. זו תביעה מעצמנו והכרה בתפקיד הגדול וכבד-המשקל המוטל עלינו.
חג מתן תורה שאנו מתכוננים לבואו, מחזיר אותנו למעמד הר סיני, ולסיפור הידוע של ’ריב ההרים’. חכמינו ז"ל מדגישים, שהתורה ניתנה לנו על ההר הנמוך והשפל ביותר, מדוע?
חג השבועות זהו בעצם הזמן בו נוצר עם ישראל. זהו היום בו דרכו רגלינו בשערי ה'בקו"ם האלוקי', ובאנו בברית אמונית נצחית עם הבורא
כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע’ אמרו אז בני ישראל. ’נעשה ונשמע’ נאמר גם אנו בחג השבועות. רק בבקשה, שימו לב לא לבלבל בין ’נעשה ונשמע’ לבין ’תסמונת נעשה ונשמע’.