הרב זלמן וישצקי

הרגע הזה יקרה ביום ראשון הקרוב, בעיצומו של הבנקט היוקרתי, שיחתום את כינוס השלוחים העולמי של שלוחי חב"ד על פני הגלובוס.

אדם עלול לתפוס את עצמו בגיל פנסיה ולשאול את עצמו: מה עשיתי כאן ב60 השנים האחרונות?.. מה עם הנשמהל'ה שלי, אותה בכלל זנחתי…

אנו עובדים כל החיים כדי לזכות ולהתקרב להקב"ה, והנה יש לנו דרך פשוטה וקלה לקבלת פני השכינה.., פשוט להכניס ולקבל אורחים בסבר פנים יפות.

אני לא יודע מה עבר לו בראש, כשהוא צעד לו כך בודד בעולם, אבל אני בטוח, שכשנרדם על האבן וחלם על סולם שמגיע מהארץ לשמים ועליו מלאכים עולים ויורדים, מלאכים שבאו לשמור ולהגן עליו בדרכו הארוכה, הלא נודעת, היה זה עבורו רגע מכונן ומשמעותי ● השליח הרב זלמן וישצקי

התנועה הקטנה הייתה שבורה ורצוצה, אבל לרגע לא נעצרה. הם ידעו שלרבי יש חתן מתאים. הם גם ידעו שהוא מסרב בכל תוקף לקבל על עצמו את נשיאות התנועה, אבל הם היו נחושים ● גם בשמים היו נחושים. זה לקח בדיוק שנה, וביום יו"ד לחודש שבט ה'תשי"א 1951, חתן הרבי הקודם הסכים ונעשה הרבי מליובאוויטש השביעי

בכל מקום בו שונאינו יביאו שנאה, נביא אנו אהבה, בכל מקום שהם יביאו מוות ל"ע, נביא אנו חיים, ובכל מקום בו הם יגדעו תפילה ותפילין נוסיף אנו בזה. ..

אתה, בשביל הכמה מטבעות שתתן לו בדקת ובחנת את המכתב שלו. אני בכלל לא בדקתי את המכתב שבידו, הוא פשט יד ואני פשוט נתתי לו וזהו

להיות מוכנים זה טוב. אבל, האם אנחנו מוכנים גם לטוב כפי שאנו מנסים להיות מוכנים לרע?

השאלה שאני שואל את עצמי היא, האם אנו תמיד זוכרים למה אנחנו מדליקים נרות חנוכה? איזה ניצחון אנו מציינים, ואיזה חושך בדיוק באנו לגרש? ● בלוג