מודעות

אחד מסודות ויסודות החיים החשובים ביותר. הרוגע הנפשי הוא תנאי סף להצלחת האדם בכל תחום שהוא. הרוגע נותן לאדם ישוב הדעת ויכולת הכלה והתמודדות נכונה וכנה עם האתגרים העומדים מולו בין אם מדובר בחומר לימודי ובין בכל משימה שהיא.

כח הדיבור הוא מעין טעימה זוטא מהרוחניות והבלי גבול של הנפש שמצדה היא ללא כל הגדרות ומחוברת לכל הסובב אותה. יש בדיבור 'נגיעות קלות' של הכח הגרעיני והאטומי הקיים בנפש כחלק מהיותה בצלם אלוקים. ולכן יש משמעות רבה לצורת השימוש באנרגיה העצומה והמסוכנת כאחד.

הפרוכת הייתה מסך שהפריד את בית המקדש לשני חלקים – אזור קודש הקודשים בו עמד ארון הברית ואזור הקודש בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

זוהי בעצם עומק כוונת הצעקה הבאה לידי ביטוי בתקיעות ויללות השופר. דפנות הסוכה שבהם ואל תוכם אנו נכנסים ויושבים הם ביטוי של האבא המחבק אותנו בחום, 'וימינו תחבקני'.

מהו רבי?! מה תפקידו?! – האם כל אחד יכול להיעשות לרבי? האם לרבי יש כוחות על-טבעיים? מה משמעותה של ברכה שהרבי מברך? מה ההבדל בין רב לרבי? הוא איש של מסירות-נפש? סוג של גאון? בעל מידות וצדיק? בעל רוח הקודש ומלומד בניסים? ואולי הוא סוג של… פסיכולוג?…

שם כללי לכלים בגדלים שונים, בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש. הכלים היו עשויים זהב, כסף, או נחושת

בספרי הקבלה והחסידות מוסבר שבתוך הגוף שלנו יש שתי נפשות. נפש אחת היא כוח החיים הטבעי שלנו, והיא מושכת אותנו לחיים טבעיים, לחומר, להגשמת התאוות שלנו שאין בהן תכלית אמיתית. הנפש השנייה היא כוח רוחני שנמשך למעלה, למקור החיים, לסיבתיות שמהווה את הכול.

בכל השנה אנו חשים שהתורה היא לא רק חכמה נפלאה אלא 'היא חיינו ואורך ימינו', היא כל מציאותנו מבלעדה אין לחיינו כל משמעות.

לכהנים היו בגדי מיוחדים לעבודתם במשכן או במקדש. הבגדים היו "לכבוד ולתפארת", ועבודה שלא נעשתה בבגדים המתאימים, נפסלה