מעשה שהיה

לפתע צלצל הטלפון בביתי. "המעלית נתקעה" אמרה. "כל החלונות בבית נעולים למעט אחד". היא עצרה רגע ואחר-כך הוסיפה: "בחדר הזה אמור להימצא עכשיו בעלי" • כמעט נפלתי ממרומי הסולם למראה המחזה המדהים: עיניו הפקוחות בערו כלפידים ופניו להטו באור שלא מן העולם-הזה • סיפור מרטיט לרגל יום הסתלקות הרבנית חי'ה מושקא ע"ה – אשת הרבי.

"טול מהקצב בעבור כל יום הדלקה זהוב אחד. אך אל תשתמש בכסף , אלא תניחהו בקופה מיוחדת. ביום מן הימים כבר תדע מה לעשות בו"…

"לא אניח לכם לצאת מכאן עד אשר נזכה לברכה לילד!", אמר בעל האכסניה בהתרגשות לצדיק ה'סוחר' ♦ לימי הולדתו, פטירתו וגאולתו של רבי דובער מליובאוויטש

שתי עיניו זלגו דמעות כמים: "אבקשך שני דברים: האחד, לעולם אל תשכח כי יהודי אתה. והשני, כאשר תחוש בצרה קרא קריאת-שמע

לפתע נשמעו דפיקות עזות בדלת. נאלצנו מיד לפותחה. זה היה הוא. הרוצח צמא-הדם, גבוה, לבוש מדים נוצצים

לתדהמת המוזמנים גילו אותו מוטל על הרצפה, כפות בידיו וברגליו, ופיו סתום בסחבה, כשחבילות כסף פזורות סביב

חיש-מהר נגזר עליהם דין מוות. הם הוצאו אל השדה מלוּוים בכיתת יורים. עוד רגע קט וכבר לא היו בין החיים. אך פתאום הגיח מקצה המחנה מפקד רם-דרג, ושאל לפשר הדבר.