מעשה שהיה

השכנת שלום בעיירה

אחת הסיבות להעדר שלום בית, היתה העובדה שיהודי דוברומיסל השתדכו רק בינם לבין עצמם …

בעלה של העגונה שבא בבהלה

"היהודי שלנו, שנבלע בין הגויים, כבר זמן רב שלא שמע את שמו היהודי וזה זמן רב שלא ראה יהודי לנגד עיניו. והנה פתאום בא יהודי ומזכיר לו את אשתו היהודייה!"

השמש של ניקולשבורג

"באמת לא כדאי לדבר על-כך", השיב הרב באי-רצון, "אולם, הואיל וראית מה שראית, הרי זה סימן שמותר לי לספר לך…"

ביעור חמץ שמיימי

לפתע הבחין בפס אדום שנראה מיתמר בקצה האופק. מיד קפץ ממיטתו ויצא במרוצה החוצה. עתה היה כבר ברור מקור הפס האדום, אי שם פרצה דליקה ובצלאל-חיים רץ כדי לראות ולנסות להציל……הוא ניגש אל הבימה וקרא בקול פסוק אחר פסוק מהתהילים, כשהציבור נסחף בזרם ההתלהבות, בו נאמרו דברי נעים זמירות ישראל על ידי יהודי, שאך לפני שעות אחדות נשרף כל רכושו והיה כלא היה. בצלאל-חיים אמר את פרקי התהילים בשמחה ובמתיקות, כמו שאומרים את ההלל…

מכתב רשום

"אם אינני יכול לעזור לך", חייך הבעל-שם-טוב עגומות, "אולי אתה תוכל לעזור לי, התואיל בטובך למסור מכתב לראש-ועד גמילות-חסד של העיר ברוד?" • סיפור לשבת

סקרנות של כומר…

לפתע עצר אותי אחד מפרחי-הכמורה, וביקש שאחזור ואספר לו את הסיפור… • "…באותו רגע התחזקה בי התחושה שלפני אדם בלתי-שפוי. אבל מצד שני, משהו באישיותו של הצעיר משך את לבי. איזשהו מבט נוגה בעיניים. הוא הקרין משהו אמיתי מאוד, לגמרי לא תמהוני…" • גל כהן עם סיפור מיוחד: כשהרבי אומר לדבר על נושא הצדקה.

המזימה שנקרעה לגזרים

עיניו של קרעפס נפערו בבעתה. שרירי פניו כמו התאבנו מתדהמה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי… ■ סיפור גבורה על רבי יוסף יצחק מליובאוויטש ■ ליום פטירתו

במיוחד ל…יפן

"מר שטיינמץ, נא לגשת לטלפון בדלפק, שיחה דחופה ממתינה עבורך, תודה" • "מי זה יכול להיות? חשב, "ואיך הצליחו לתפוס אותי בזמן הקצר של חניית הביניים?"

ברגע האחרון

השכן נראה מופתע מאוד מהופעתו הלא-צפויה של ר' יחזקאל. "ששש…", הסה אותו, "הבה ניכנס לביתי ואפרע לך את החוב".

מה עניינך שאני יהודי?

"אתה יהודי?" פניתי אליו. "מה זה עניינך?!" השיב לי בהתרסה. "הנח לי, אינני מאמין בזה, אני הולך עכשיו לאכול ארוחת-בוקר". מוגש לרגל כינוס השלוחים שננעל השבוע בניו יורק