מעשה שהיה

"מתי אמרת שהרבי נתן את התשובה? קרוב לאחת בלילה?! זה ממש לא יאומן! לא יאומן!" – התחיל הד"ר לצווח בהתרגשות ופרץ פתאום בבכי רם. • רק פסול אחד מצאו בכל פרשיות התפילין: מילה שלימה היתה חסירה, המילה "ידך"…

לפתע התקרבה האלמנה הנסערת אל המיטה ובבכי קורע-לב פנתה אל בעלה הנפטר ואמרה: "זוכר אתה, דוד, כיצד חילקנו בינינו את שכר המצווה של שקי הגניזה?

שני החיילים נהגו מדי בוקר להשכים קום ולהניח תפילין בחשאי. עד לאותו בוקר שאחד הקצינים הפתיע ותפס אותם בשעת 'קלקלתם'…

בעודי יורד במדרגות וספר-התורה בידי, חשתי לפתע שאיני יכול לראות דבר. ככל שניסיתי להתקדם הבנתי כי מאור עיניי פשוט נלקח ממני…

"התדע מי היה אותו אדון עשיר?" פנה אליו הצדיק במבט חודר. חיוורון כיסה את פניו. הוא הודה מיד כי הוא זוכר היטב את פרטי המקרה

בשובו נבהל לגלות כי התיבה ובה כל רכושו – נגנבו מביתו. הקים האיש קול זעקה. על סף ייאוש נזכר הסוחר העשיר בחכם היהודי..

הוא התאמץ בכל כוחו להמשיך בעבודה, כדי שלא לקבל עוד הצלפות, אולם לפתע, ללא שום סיבה, הנחית הקצין על גבו מכה קשה.

האם הבין המפקד כי אצבע אלוקים התערבה בנעשה, ובשל כך חדל ממאמציו להפציץ את הקבר? ♦ נס בתוניס בימי השואה