מעשה שהיה

העולם כולו הכיר את הרבי מליובאוויטש. מאות-אלפים ביקרוהו, כתבו לו וזכו לקבל את עצותיו.. אולם רעייתו הרבנית מרת חיה מושקא ייצגה את הקצה השני. היא ניהלה את חייה בתכלית הצניעות, לא השתתפה באירועים ציבוריים, ורוב החסידים אפילו לא זכו לראותה.. • סיפור לזכרה לרגל יום השנה לפטירתה

פונה ר' משה לבתו: "נגה, קומי לרגע ועברי לצד השני של המיטה", מבלי להבין מדוע, עשתה הבת כמצוות אביה, כשנעמדה מעבר למיטה פנה שוב האב "כעת תסתכלי על סבא"… בתוך כך הבחינה כי הסבא עוקב אחריה בעיניו, כעת התברר כי אין זו פקיחת עיניים מקרית, אלא מבט ממוקד..

"מאז נפטר אבי הצדיק לא זכיתי לראות סעודת שבת כזאת", אמרה האשה. "כששרתם את הזמירות, נזכרתי באבי ז"ל ולא יכולתי להתאפק מלבכות" ■ לפניכם סיפור על שליחות מסתורית של אדמו"ר הזקן לאחד מחסידיו.

השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת מאוד. התושבים נמו את שנתם. הם יצאו בלאט מן הבית ועלו על הכרכרה הרתומה לשני סוסים. "לפראג!", הורה לעגלון. אווירת החשאיות אפפה את הנסיעה

ההוראה הנדירה והמדהימה עברת מפה לאוזן. הרבי אמר שזוהי עת רצון מיוחדת במינה. אתה רוצה משהו? – זה הזמן לבקש ובלי בושה…

"נבהלנו עד מות והתחננו לאיכר שירחם עלינו. למען נשינו וילדינו הקטנים. אולם ניכר היה בעליל, כי כל תחנונינו נופלות על אוזנים אטומות!"

עתה אני יודע כי הכסף אינו אלא אמצעי.. אמצעי לחיים על-פי תורה ולנתינה ועזרה לזולת.. אני את השיעור הזה – לא אשכח..

ביום ד' בכסלו לפני למעלה מ200 שנה, ניצלו יהודי טבריה ממוות כאשר צבאו של השליט האזורי נסוג מעירם לאחר מצור בן למעלה מחודשיים • סיפורו של נס ההצלה של תושבי טבריה לחגוג את יום ד' כסלו ..

הגעתי לביתי בקווינס, והנה הטלפון מצלצל. נשמתי נעתקה. כנראה מהארץ, אבל מה המצב ? מה עם אחי? אבל…הרבי בירך, הבטיח שיבריא; ואז הרמתי את השפופרת, בביטחון שהבשורה שתבקע תהיה בשורה מרנינה… היא אכן הייתה כזו!

אם ראית את האורח שלי אתמול בלילה, הרי זה סימן טוב בשבילך", השיב מנהל העבודה בחיוך טוב לב, זה סימן שאני יכול לסמוך עליך ולגלות לך. ובכן, האורח שלי היה אליהו הנביא.. – סיפור לשבת