על הפרק

שייבנה בית-המקדש

כשייבנה בית-המקדש, אפילו אומות-העולם יתייצבו לשמור עליו ויראו בו את הדבר היקר ביותר. וכך אומר הנביא: "כי ביתי בית-תפילה ייקרא לכל העמים"

להיות אדם טוב ויהודי טוב

"ראה, אני לא שומר בדיוק את המצוות, אבל אני יהודי טוב. אני אזרח ישר, ממלא את חובותיי למדינה, לא פוגע באיש ומשתדל לעזור לזולת. העיקר זה להיות בן-אדם, לא?".

להשתנות. זה אפשרי?

הנטייה הטבעית של כולנו היא לעשות היום מה שעשינו אתמול. "כזה אני", אנחנו נוהגים להצטדק, ואפילו תובעים מהסביבה: "קבלו אותי כמו שאני"

לבחור במנהיג של אמת

מי שהושפעו מהתרבות המודרנית מתקשים לקבל את ההתבטלות שהתורה תובעת כלפי רבי וצדיק, אבל העם היהודי קם ועומד על האמונה הבסיסית הזאת

אולי אתה פוחד להאמין?

יש מי שתמיד יסבירו לך למה אי-אפשר ולמה זה מסובך. ויש מי שעיניהם נעוצות ביעד, והם אינם מניחים למכשולים לעצור את ההתקדמות לעבר המטרה.

לנצל את ימי הרצון

בחיי היום-יום אנו משקיעים הרבה מאוד תשומת-לב ואנרגייה, אבל לא בהכרח הן מופנות לאפיקים החשובים באמת. הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים.

יום הילולא והתקשרות

רק מי שיעשה מחקר מעמיק יגלה כמה חדרו אט-אט המושגים של הרבי לתודעת הציבור היהודי ■ הרהורים על פועלו של הרבי לקראת י’ שבט – יום עלותו על כס הנשיאות החב"דית לפני 66 שנה

שייבנה בית-המקדש

אין לדעת אם יזדקק המשיח לנו ולתכניותנו לצורך בניין המקדש, אבל אין ספק שעלינו להכין את הקרקע הרוחנית

תן מעצמך, לעצמך!

אין דבר המשמח את הנפש כמו ההרגשה, שבכספנו נעשים מעשים טובים: ילדים לומדים תורה, באה הקלה לסבלם של חולים, מוארות עיניה של משפחה במצוקה. לכן יש להשתדל להרבות במתן הצדקה, ולהקפיד שבכל בית תימצא קופת צדקה.

מה קורה לנו ביום-הכיפורים?

כשמגיע יום-הכיפורים אנו נזכרים שבעצם אנחנו יהודים ומקומנו בבית-הכנסת. זה הרגע שבו אנחנו רוצים בכל ליבנו ונפשנו פשוט להיות יהודים.