עברית

הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, מספר לרבי על השתתפותו בחגיגת סיום הרמב"ם ■ וגם: שיחה מעניינת על יהודי רוסיה ■ לסיום המחזור ה-30 בלימוד הרמב"ם היומי

  לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְכָל הָעוֹלָמוֹת – זוֹהִי שַבָת. לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַבָּת זוֹהִי קְפִיצַת-נֶפֶש הֲרַת נְצוּרוֹת לְיָם נָהְדָר, שֶיֵש בָה מִסְתוֹרִין שֶל אֵש הַשְקִיעָה.   בְהַדְלִיקִי

לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?

פנה אל הקמצן ואמר לו 'קח את ידי וצא מן הבור' וראה זה פלא הקמצן הושיט את ידו ונעזר בזקן ביציאתו מהבור…

בשבת הם אמרו 'לחיים!' על בקבוק ה'משקה' במרינה רושצ'ה שבמוסקבה, ביום ראשון הם נתנו את הבקבוק לרבי מליובאוויטש בניו-יורק

גם כשאומרים משפט מלא בתוכן חיובי עדיין חשובה הדרך בה הוא נאמר ● הכול עניין של מוזיקה…

רק על הדבר הזה / את פניך אחלה / על כוס תודתי – כוס ישועה וגאולה / אשר בדמעה היא מהולה • המשורר צבי יאיר דומע ומייחל

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

ביום-הכיפורים ובחג הסוכות כולנו רואים עד כמה המחיצות שבין חלקי העם הן מלאכותיות וחיצוניות

סיפור מופת של רבי שלום בער מליובאוויטש ♦ ליום הולדתו בכ' חשון