בלוגים

סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט על עפר ואבנים ולומר יש כאן מים! – כאלו הם שלוחי חב"ד

אתה, בשביל הכמה מטבעות שתתן לו בדקת ובחנת את המכתב שלו. אני בכלל לא בדקתי את המכתב שבידו, הוא פשט יד ואני פשוט נתתי לו וזהו

לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוקי ואהבה פנימית לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר בזמנים ובמצבים מיוחדים אצל כל אחד, והציווי בתורה הוא לעורר את הניצוץ הזה ולהבעיר ממנו להבה

ברחוב הקאוסן המפורסם בבנגקוק, עומד שליח חב"ד ומחפש אנשים למנין. הבחור עם השיער הארוך, קעקועים והעגילים, לא נראה הטיפוס המתאים, אך לשליח חיכתה הפתעה..

כשיצאנו לשליחות שאלתי את הרב הראשי של רוסיה כמה יהודים יש שם? "10,000", הוא השיב, "אבל הם לא יבואו לפגוש אותך בשדה התעופה" • כשנפגשתי עם ראשי הקהילה, שאלתי שוב: "כמה יהודים יש בטומסק?" "4,000-6,000" – ענו לי • כיום, אני מבין את הסיבה לפער במספרים…

אז נכון, מדובר בחלקיק עלום ומסתורי, בלתי ניתן לראיה מוחשית או גילוי ממשי בשום דרך שהיא, אך כל המודלים מוכיחים שלא רק שהוא עצמו נמצא אי שם

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: "אולי נחזור הביתה?". ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה