הרבי מליובאוויטש

קיבלתי את מכתבך, בו אתה כותב על התשוקה שלך להתגייר ולהיות יהודי… • גוי לא צריך להיעשות יהודי כדי להשיג הגשמה עצמית • לכל איבר יש את התפקיד הפרטי שלו במסגרת הגידול ההרמוני וההתפתחות של כל הגוף, והתפקיד הזה הוא ההגשמה האמיתית שלו • הרבי כותב

נניח שאחד המצילים באנטבה היה מדליק גפרור, מבלי להתחשב בפקודה החמורה לשמור על חשיכה ושקט, בתירוץ שזה עניין פרטי שלו… • לפעולה שנראית לכאורה קלת-ערך היו השלכות אדירות, לא רק עבור עצמו וכל הסובבים אותו, אלא גם עבור הניצולים. והיתה לזה השפעה באו"ם, בוושינגטון ובכל רחבי העולם • הרבי כותב

החשיבות של שלום-בית מצדיקה כל מאמץ לשמר אותו, ובעצם, לעשות את החיים עליזים ושמחים עוד יותר על ידי הליכה מחיל אל חיל בקיום המצוות בהידור • הרבי כותב

חישבו על הפסיכולוגיה של אנשים בגיל של הוריה, …שפתאום מגלים שהם חיו בטעות, ושהטעות היא מאוד חמורה ובסיסית • הרבי כותב

בדרך כלל, כאשר יש הצעה להופיע בהופעה או בקונצרט, ומטבע הדברים, להצעות כאלה עשויים להיות צדדים חיוביים וגם שליליים – השאלה של שמירת שבת ויום-טוב יכולה לשמש בתור מבחן לכדאיות של הדבר

להלן, קטעים מ'יחידות' שנערכה לקבוצת סטדנטים אצל הרבי לפני יותר מארבעים שנה. הדברים תורגמו ועובדו באופן חופשי מאנגלית.

ישנם אנשים שהם במצב של יכולת לסייע לאחרים מבחינה כספית • ישנם אנשים שמסייעים לאחרים על ידי מילת עידוד וכדומה, דברים אלו לעיתים קרובות משמעותם גדולה יותר מאשר סיוע כספי • הרבי כותב

העצבות היא מצב נפשי שמשפיע גם על הבריאות • יחד עם זאת צריך "לעבוד את השם בשמחה" • הדבר האחרון כשלעצמו מעיד על היכולת הכללית של בן אדם להתגבר על עצבות, משום שאחרת התורה לא היתה נותנת הוראה כזאת • הרבי כותב

לאור העובדה שהעם היהודי מהווה יישות אחת, גוף אחד, וכל יהודי הוא חבר בה, אף יהודי אינו יכול לטעון שהפעולות שלו ודרך החיים שלו הם משהו פרטי וזה לא העסק של אף אחד, משום שהם כן משפיעים על כל הגוף של העם היהודי, ויש להם קשר ישיר לביטחון של ארץ ישראל ולעם היהודי אשר חי שם • הרבי כותב