משנת חייו ופועלו

ברוב המקרים, פשרות מערערות את היסודות המבניים של קיומו של האדם, למרות שהאדם שעושה את הפשרות עשוי שלא ללכת מעבר לפשרה בהחלטה הנחושה הראשונה. בפועל, ויתור אחד מוביל לויתור אחר • הרבי כותב

אף-על-פי שהמחויבות של "מזכירה" – במובן הרגיל – כרוכה בעבודה של מזכירות וכדומה, המילה בעברית "מזכירה" פירושה, כמובן, "מישהי שמזכירה" • הרבי כותב

למרות ששום אדם לא יכול להבין תמיד את דרכי השם, ברור שכל מה שקורה לאדם נועד בסופו-של-דבר לטובתו, גם אם ברגע זה הוא לא יכול להבין את זה לגמרי • הרבי כותב

הדבר החשוב הוא מה שאדם הינו בפועל, ולא מה שאומרים עליו. וכשמדובר ביהודי, למרות שהוא מגדיר את עצמו כ"לא-מאמין", כל יהודי, ללא יוצא מן הכלל, עמוק בלבו ובמצפונו, מאמין בהשם, בורא העולם ומנהיגו • הרבי כותב

נניח שאחד המצילים באנטבה היה מדליק גפרור, מבלי להתחשב בפקודה החמורה לשמור על חשיכה ושקט, בתירוץ שזה עניין פרטי שלו… • לפעולה שנראית לכאורה קלת-ערך היו השלכות אדירות, לא רק עבור עצמו וכל הסובבים אותו, אלא גם עבור הניצולים. והיתה לזה השפעה באו"ם, בוושינגטון ובכל רחבי העולם • הרבי כותב

החשיבות של שלום-בית מצדיקה כל מאמץ לשמר אותו, ובעצם, לעשות את החיים עליזים ושמחים עוד יותר על ידי הליכה מחיל אל חיל בקיום המצוות בהידור • הרבי כותב

חישבו על הפסיכולוגיה של אנשים בגיל של הוריה, …שפתאום מגלים שהם חיו בטעות, ושהטעות היא מאוד חמורה ובסיסית • הרבי כותב

הטענות למניעת הריון נוסף אינן הסיבות האמיתיות, ולכן – "בשמחה ימסרו לה' ההחלטה על דבר הזמן הטוב להתברך בעוד זרע חייא וקיימא" ● כתב הרבי

בנוגע לאזכור שלך לגבי יחסי רבי-חסיד: ואהבת לרעך כמוך, זה כולל יהודי שהאדם מעולם לא פגש אותו בחייו לפני כן, ואפילו לא היה לו קשר איתו • הרבי כותב