משנת חייו ופועלו

"במשך השנים שחלפו מאז שהפסקת פעילות זו, כאשר העסקת את מוחך בכמה מחשבות נשגבות מאוד אודות הבאת שלום ושמחה לעולם כולו, אני מסופק האם אתה יכול להצביע על אדם אחד ויחיד אשר לעת עתה נושע בזכות ההרהורים הללו " • הרבי כותב

מכיוון שאתה ילד מעמיק, אענה על כך שוב באמצעות דוגמה: נניח שהיית מוזמן לבית הלבן ונשיא ארצות הברית היה מקבל אותך בעונג ושואל אותך איזה סוג של מתנה היית רוצה. האם היית מבקש ממנו ממתק? • הרבי כותב

עונת מעבר הדירות נמצאת בשיאה, במסגרתה נודדות משפחות לדירה חדשה. לבד מההתרגשות, מדובר גם בכאב ראש לא קטן • לא פעם, דווקא המעבר עצמו – לאחר שכבר נדמה היה שנחצתה הישורת האחרונה במסלול הייסורים – הופך לקש האחרון שמכניע זוגות רבים • הרבי כותב

אנחנו יכולים רק לקוות ולהתפלל, ואכן, הננו בטוחים שמכיוון ש"התורה ניתנה לעשות שלום בעולם", המאמצים הבלתי נלאים שלנו להפיץ שלום והרמוניה על ידי התורה, תורת חיים ותורת אמת, בסופו של דבר יניבו פירות במידה המלאה ביותר – "ודבר ה' יקום לעד" • הרבי כותב

במהלך שנות נשיאותו, הכריז הרבי על מצוות מסויימות כ"עשרת המבצעים" שקיומם על-ידי עם ישראל, יקדם את השמירה, ההגנה וההצלה של עם ישראל.

בעצם, אם אדם כן מוצא שמצוות מסוימות הן קשות לביצוע באופן בלתי רגיל, פירוש הדבר הוא רק שלאותו אדם הוענקו כוחות לא רגילים להתגבר אפילו על קשיים לא רגילים. לפיכך, בניתוח הסופי, זה במידה רבה עניין של הרצון האישי והנחישות של האדם • הרבי כותב

בקרב אותם עדים ראשונים היו רבים שלמדו את יסודות המדע באותם ימים (כלומר, המצרים), שהרבה הישגים שלהם עדיין קשים מדי להבנה בימינו; היו בקרבם פילוסופים וחושבים, וכן אנשים בורים ובלתי מחונכים, נשים וילדים מכל הגילאים. ובכל זאת, כולם דיווחו על המאורע ועל התופעה הקשורה בו מבלי שתהיה סתירה בין אדם לחברו • הרבי כותב

בהשקפה ראשונה זה נראה מיותר להזכיר גם את הימים, לאחר שהם כבר כלולים ב"שנים" ♦ כל יום יהיה ארוך וטוב מבחינת התוכן שלו ♦ הרבי כותב

הם הגיעו מרוסיה, שם חוו באופן אישי מסירות-נפש באופן יום-יומי, והם לא מתייאשים מהמאמצים שלהם לסייע לנוער היהודי האמריקאי… • הרבי כותב

הדבר היחיד ששימר את העם שלנו, הן ככלל והן כפרטים, היא הדבקות העקשנית במסורת של אבותינו הקדמונים. אף-על-פי שדבר זה היה כרוך לפעמים בקשיים, הגישה היתה תמיד גישה של "נעשה ונשמע" • הרבי כותב