זוגיות ומשפחה

שאלה: שלום  יש לי ילד בן 5 שובב לא מקשיב לי מתחצף ומרביץ לי ולפעמים יוצא לי לתת לו פליק בישבן. האם זה בסדר? עם

שאלה: כשאני מבקשת מבני בן ה-14 עזרה, הוא יעשה את הבקשה שלי רק אם אני "יעקוב" אחריו ("הדחת כבר כלים?"). גם אם יזדרז לעשות את

שאלה: יש לי שלושה ילדים שיהיו בריאים. כמובן, כמו רוב הילדים, רבים מילולית וגם פיזית ויש הרבה צעקות וגידופים. הקטן בן שנתיים וחצי שבטח שמע

שאלה: בתי בכיתה א', ואני מצפה שישקיעו בה יותר. למשל להעיר על מחברות מסודרות, להקפיד על כתב קריא ומסודר. אני מרגישה שבתי נמצאת בכיתה אך

בני אדם אוהבים סדרי חיים ברורים ומוגדרים מראש, תוכנית עבודה בלתי כתובה שעל פיה תתנהל כל עשייתם, מעין בריח תיכון המייצב את כל שדרת התא המשפחתי.

רבות הן לאין ספור התקלות התקשורתיות בחיי היום יום של האדם, הצד המשמיע משוכנע כי כל העולם זורם איתו ועם מסריו, בעוד מהעבר השני עסוקים כל העת בעיקר בניחוש.

הם יחוללו מהומה רבתית עד שגם אבני הקיר יודו במחויבות קיומה של המסיבה ■ האם חדירה לרשות היחיד של הזולת היא אכן סיבה למסיבה?