רבי ברוך כבעל עגלה
תשעת הימים שלפני תשעה באב המזכירים את חורבן בית המקדש. העיקו כענן כבר על חצרו של רבי ברוך. שבדרך כלל היתה שרויה באוירה של שמחה
תשעת הימים שלפני תשעה באב המזכירים את חורבן בית המקדש. העיקו כענן כבר על חצרו של רבי ברוך. שבדרך כלל היתה שרויה באוירה של שמחה
סיפור מאחורי מסך הברזל ברוסיה הסובייטית
במקומה של הבקתה העלובה, עמד ארמון מפואר ורחב-ידיים, משרתים במדים מגוהצים עומדים בשער ומוכנים לשרת את האורחים הנעלים…
…לאחר שהרבי חזר על בקשתו שוב פתחה הבת את פיה ואמרה: "כן"! … • לא קשה לתאר את ההתרגשות והשמחה, ובפרט כאשר בעקבות המלה הראשונה מפי הבת החלו לזרום עוד ועוד מילים… ההורים חבקו ונשקו, בכו וצחקו ביחד… • בזכות הדלקת נרות שבת
יומיים לפני פרוץ הקרבות, יצא הרבי במבצע עולמי חדש – "מבצע תפילין" • מיד עם פרוץ המלחמה, כשהערבים התפארו ב"נצחונותיהם" ואילו שידורי ישראל שמרו על שתיקה, הרגיע הרבי באומרו כי המצב אינו כפי המפורסם בכלי התקשורת, כשהוא מוסיף: "הכותל המערבי יהיה בקרוב בידינו"…
להשתוממותם של החסידים לא היה גבול… דמיינו בעצמכם, בערב ראש השנה לפנות בוקר, כשעומדים ללכת לסליחות, מחזיק הצדיק מברדיצ’ב סל מלא "דברים טובים". היתכן? אולם הצדיק לא נתן לסובבים אותו להתפלא הרבה. "הבה ונלך יהודים!" – קרא והחבורה יצאה אל הלילה…
אימו האומללה תחבה בידיו תפילין וסידור. "גם אם יענו אותך עינויים קשים, הישאר יהודי", מיררה בבכי האם, בטרם נתלשה בגסות מבנה-יקירה
עשיתי לאשתי ולילדיי 'קידוש' ולפתע חשתי סחרחורת. לנגד עיניי ריחפו צמידים, שרשרות, טבעות ושאר תכשיטים…
עתה לבשו פני האח ארשת של תדהמה מוחלטת. הוא הביט בר' יוסף כפי שמביטים באדם לא-שפוי..
לפתע נגשה האלמנה הנסערת אל המיטה ובבכי קורע-לב פנתה אל בעלה הנפטר: "זוכר אתה, דוד, כיצד חילקנו בינינו את שכר המצווה של שקי הגניזה?