מעשה שהיה

עד הפרוטה האחרונה

בצרור היה כסף רב, שנמסר לו על-ידי שניים מעשירי פראשניץ, אשר ביקשו להפקיד את כספם בידי איש נאמן. כיצד יביט בפני האנשים שסמכו עליו וכיצד ינחמם על אובדן כספם? יותר מכך דכדכה אותו המחשבה כי קלושים הסיכויים להשיב להם את כספם, שכן הוא עצמו חי חיי דוחק וצמצום.

קינת השכינה

כשהגיע לעיר-הקודש לא פנה לאכסניה. הוא שם מיד את פעמיו אל הכותל המערבי. השעה הייתה שעת לילה. ר' אברהם החל לשפוך את תחינתו לפני הקב"ה, מתוך בכיות רמות וזעקות קורעות-לב, עד שאפסו כוחותיו..

המסע שהביא להגשמת החלום

"בזכות הרבי מליובאוויטש אינני שבר-כלי היום ! בזכות ברכותיו הקדושות חיי משפחתי לא התערערו עד כדי גירושין ח"ו …"

ה"פריץ" שחזר התשובה

עודו מהסס בכנות דבריו של וולאדק-וולוול קרא הרבי לפתע בקול רם : "אם מקל זה יציץ ציץ ויפרח – אאמין בכנות דבריך ואעזור לך לחזור ליהדות".

מעל הטבע

הרבי מגלה למומחה את מקור המגפה ולעיתונאי את עברו …

קורח של קרקא

האדמה נפערה ובלעה איש ואשה, ממש כמו שקרה לקרח ועדתו, כאשר חלקו על משה רבינו.

תפילין לילדים

…"מה רצונך ממני איפוא? שאלני הרבי, אם הרופאים לא עזרו לך אתה מאמין שאני אוכל לעזור לך?! לא בלעתי את הפתיון ואמרתי מיד: "רבי, אם לא הייתי מאמין בך לא הייתי בא אליך!" • סיפור לשבת