שקית התפילין
"זה אתה?!", נזעקו התיירים, שלא האמינו למשמע אוזניהם. "כן", חייכתי, "זה אני והתפילין שלי". השניים היו מופתעים כל-כך עד שהתקשו לבטא את הפתעתם במילים.
"זה אתה?!", נזעקו התיירים, שלא האמינו למשמע אוזניהם. "כן", חייכתי, "זה אני והתפילין שלי". השניים היו מופתעים כל-כך עד שהתקשו לבטא את הפתעתם במילים.
הוראת הצדיק התמלאה מיד. בחור נמרץ לקח את צרור מטבעות הכסף, חצה בריצה מהירה את הרחוב המסוכן ופיזר את המטבעות לכל אורכו
אמנם שמחנו על שעלה בידנו להפגין גאווה יהודית, אך החשש מפני תגובת השלטונות כרסם עמוק בלבנו וזו אכן באה…
שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.
"לו סיפרת על סבלם הרב מהגויים – היינו זוכים עתה לביאת גואל-צדק…" ♦ טעותו של תלמיד הבעש"ט בדרכו אל ארץ ישראל
לפתע קם אחד מהחבורה ופנה אל חבריו: "ראיתם חוצפה?! קודם רוקן את כיסינו ועכשיו הוא מטיף לנו מוסר". האיש החצוף הישיר מבט אל רבי עקיבא איגר והטיח בו: "היה עליך לשנות את הסדר – תחילה לומר מוסר ורק אחר-כך לבקש כסף. או-אז היית יוצא מכאן בלי פרוטה שחוקה!"…
סיפורו של רופא הילדים ד"ר אלכסנדר שיינין
נרגש פוסע הילד אליו והרבי שואל אותו: "ריבת אתרוג כבר טעמת?". הילד משיב בשלילה, והרבי מגיש לו כף מריבת האתרוגים ומורה לו לברך ולטעום..
לאחר נקישות רבות והמתנה ארוכה נשמע קול המפתח ודרך המרווח הקטן שנוצר …
פסק הרופא …