מעשה שהיה

כאשר התקרב מועד החתונה ומצבו הכלכלי של ר' שמואל לא השתפר ולו במעט …

כשהתקרבו, הבחינו באור חלוש הבוקע מחלון בית המדרש, שם מצאו את ישרוליק יושב ולומד בקולו המתוק והערב, מבלי שיחוש כלל מה קורה סביבו, כשהנר הקטן עדיין דולק.

התזמורת השתתקה, הכינור נדם, ברל פקח את עיניו ולהפתעתו ראה, כי החתן מוטל על הרצפה, מחוסר הכרה!

שושנה יצאה החוצה ולא יכלה לעצור בעד זרם הדמעות שהחל פורץ מעיניה. היא הרי לא אמרה לרבי דבר… • עוד היא מדברת והנהג היטה את המונית לצד הכביש ועצר בחריקה. "מה קרה?" שאלה שושנה בתדהמה, אך הנהג קצר רוח הוא: "תמונה, תמונה יש לך?" – הוא שואל. היא מתבוננת בו כלא מאמינה, מוציאה את ארנקה ומגישה לו את תמונתו של מרדכי.

משהו נדלק בעיניו של טוני הכושי… – "האם ה'ראביי' מברך גם כאלה שאינם יהודים?" • ברצון הסכים הכושי לתנאי המוזר, ויחד עם אשתו יקבעו "רגע של שתיקה" בתחילת היום • "לא יאומן! נס!" – קרא השומר הכושי – "בני התחיל לדבר! ללכת ! לאכול ! כמו ילד נורמלי ! אנו עומדים לשלוח אותו לבית-הספר, ככל הילדים!"

לפתע הבחין בי הרוצח גרוס. "מההה?! זה אתההה?!" אמר בתדהמה: "אם הצלחת לצאת מהתופת, כנראה אינך בן-אדם אלא מלאך!"…