מעשה שהיה

היה זה לפני כ-38 שנה. עם ישראל נתון היה במצב רוח קודר ובחרדה גדולה …

"המקבל אתה עליך מיתה משונה זו?" – שאלו הרב …

אחת הסיבות להעדר שלום בית, היתה העובדה שיהודי דוברומיסל השתדכו רק בינם לבין עצמם …

"היהודי שלנו, שנבלע בין הגויים, כבר זמן רב שלא שמע את שמו היהודי וזה זמן רב שלא ראה יהודי לנגד עיניו. והנה פתאום בא יהודי ומזכיר לו את אשתו היהודייה!"

"באמת לא כדאי לדבר על-כך", השיב הרב באי-רצון, "אולם, הואיל וראית מה שראית, הרי זה סימן שמותר לי לספר לך…"

לפתע הבחין בפס אדום שנראה מיתמר בקצה האופק. מיד קפץ ממיטתו ויצא במרוצה החוצה. עתה היה כבר ברור מקור הפס האדום, אי שם פרצה דליקה ובצלאל-חיים רץ כדי לראות ולנסות להציל……הוא ניגש אל הבימה וקרא בקול פסוק אחר פסוק מהתהילים, כשהציבור נסחף בזרם ההתלהבות, בו נאמרו דברי נעים זמירות ישראל על ידי יהודי, שאך לפני שעות אחדות נשרף כל רכושו והיה כלא היה. בצלאל-חיים אמר את פרקי התהילים בשמחה ובמתיקות, כמו שאומרים את ההלל…

"אם אינני יכול לעזור לך", חייך הבעל-שם-טוב עגומות, "אולי אתה תוכל לעזור לי, התואיל בטובך למסור מכתב לראש-ועד גמילות-חסד של העיר ברוד?" • סיפור לשבת

לפתע עצר אותי אחד מפרחי-הכמורה, וביקש שאחזור ואספר לו את הסיפור… • "…באותו רגע התחזקה בי התחושה שלפני אדם בלתי-שפוי. אבל מצד שני, משהו באישיותו של הצעיר משך את לבי. איזשהו מבט נוגה בעיניים. הוא הקרין משהו אמיתי מאוד, לגמרי לא תמהוני…" • גל כהן עם סיפור מיוחד: כשהרבי אומר לדבר על נושא הצדקה.

כאן ציפתה לו הפתעה: הרבי השיבו כי המגיפה נובעת מקרינה רדיו-אקטיבית שפגעה בדגים שבאותו מקום • הדברים המפתיעים זרזו אותו להגיע למקום הארוע ולהתחיל במחקר • מתברר כי את הדגים העביר 'זרם הגולף' מן האיזור בו הוטלו הפצצות האטומיות על הערים היפניות