מזומן או אשראי?...

מסתבר שיש משהו בעצם המושג אשראי שקוסם לנו, וזו העובדה שהוא כמעט היחיד (חוץ מאשר אנו עצמנו) שלא מעריך אותנו לפי שוויינו הנוכחי, לפי מה שיש לנו כעת, כאן ועכשיו. האשראי הוא היחידי שמעריך אותנו לפי הפוטנציאל שיש בנו, לפי מה שאנחנו מסוגלים להשיג... וזה, זה מחמיא לנו מאוד

מאת: הרב מנחם מענדל גערליצקי, שליח חב"ד בתל-אביב

נו כבר בדקתם את שלכם? אני את שלי כבר בדקתי. את כרטיסי האשראי כמובן. ולמען האמת -ברגשות מעורבים... מצד אחד אף אחד לא ישמח במיוחד לגלות בפרוט החודשי של כרטיס האשראי שלו חיוב על רכישת גמל גזעי ב-12 תשלומים שווים, אי שם בערב הסעודית. אבל מצד שני, בכל אופן כבוד גדול להיות ברשימה... הנה אני הקטן חלק מפרשיה עולמית...

אז למרות שלא זכיתי בכבוד המפוקפק הזה, איך שהוא הסיפור הזה השפיע גם עלי. כיון שלרגע עצרתי לחשוב על מערכת היחסים המורכבת המתנהלת ביני לבין אותו כרטיס פלסטיק דקיק המשרת אותי בנאמנות כה רבה, או בעצם מה שמסתתר מאחוריו הלא הוא "הקרדיט" ה"אשראי".

הרי אנחנו לא רק מאוהבים, אנחנו ממש מכורים.

מצד אחד, נכון, הוא מקל עלינו את החיים באופן דרמטי. בזכותו אנחנו מסוגלים לרכוש גם כשאין לנו, או גם כשאנחנו במקום מרוחק. הוא זה שמאפשר לנו לעכל הוצאות גדולות באמצעות פריסה לתשלומים ועוד ועוד. אבל מצד שני הוא טומן בחובו כל הרבה סיכונים - הרי אם לא נדע לשלוט בו הוא עלול להתגלות כמדרון חלקלק של הוצאות שאין להם סוף. ובעיקר - כפי שנו חווים כעת - הוא כל כך חושפני ושברירי...

מה סוד התלות שלנו בו?

מסתבר שיש משהו בעצם המושג אשראי שקוסם לנו, וזו העובדה שהוא כמעט היחיד (חוץ מאשר אנו עצמנו) שלא מעריך אותנו לפי שוויינו הנוכחי, לפי מה שיש לנו כעת, כאן ועכשיו. האשראי הוא היחידי שמעריך אותנו לפי הפוטנציאל שיש בנו, לפי מה שאנחנו מסוגלים להשיג... וזה, זה מחמיא לנו מאוד. כיון שזו תכונה שמאפיינת כמעט כל אחד מאיתנו, ולא רק בתחום הפיננסי, אלא בעיקר בתחום הרוחני הערכי:

ממש כמו בתחום הכלכלי בו אנו נהנים כל כך לאפשר לעצמנו רמת חיים לא רק לפי מה שיש לנו אלא לפי מה שאנו מסוגלים להשיג, כך גם במישור הרוחני של חיינו בדרך כלל, אנו מודדים את עצמנו לא רק לפי מי שאנחנו כרגע - הרי אף אחד לא באמת שמח מהתמונה המשתקפת מולו במראה, ובטח שלא בזו הרוחנית, אלא שאנו נוטים לגמול חסד עם עצמנו, להעניק לעצמנו אשראי רוחני, ולמדוד ולהעריך את עצמנו לפי הפוטנציאל הטמון בנו. לפי ההישגים שאנחנו מסוגלים להשיג. ולאו דווקא לפי מה שהשגנו בפועל.

אז זה טוב או רע? ממש כמו כרטיס האשראי, זה מאוד תלוי, מצד אחד זה טוב - האשראי שאנו מעניקים לאישיותנו מאפשר לנו להתמודד עם חסרונותינו ומאפשר לנו להתאושש מנפילות ומשברים. אבל זה כמובן רק בתנאי שאנו מאבטחים את מסגרת האשראי, לא נותנים לה לדלוף למקומות לא נכונים ומה שהכי חשוב - בתנאי שאנו זוכרים שבסוף צריך גם להצדיק את האשראי ולעמוד בכל הציפיות הרוחניות שתלינו בעצמנו.

אז שנגדיל לכם את המסגרת?...

שתף לחברים

שתף