מי אנחנו באמת?

רק כאשר זוכרים וחוֹוים היטב את הגלות יודעים מהי מהותו האמיתית של העם היהודי ומה הייעוד הגדול הצפוי לו

מי אנחנו באמת?

רק כאשר זוכרים וחוֹוים היטב את הגלות יודעים מהי מהותו האמיתית של העם היהודי ומה הייעוד הגדול הצפוי לו

מאת: הרב מנחם ברוד

שוב, כמדי שנה בשנה באלפיים השנים האחרונות, אנחנו מציינים בימים האלה את כאב החורבן והגלות, בשלושה שבועות של אבל. יש מי שאינם מבינים זאת. הלוא מדובר באירועים שהתרחשו לפני אלפיים שנים ויותר; מה פתאום שלושה שבועות של אבל?

דווקא האבל בימי 'בין המצרים' ממחיש עד כמה מושגי הגלות והציפייה לגאולה הם מוטיבים מרכזיים בחיי העם היהודי. הכאב על הגלות והציפייה המתמדת לגאולה הם ציר מרכזי בתפיסת היהדות, ולכן חשוב כל-כך לציין מדי שנה בשנה את כל ימי-המפתח בתהליך החורבן.

מציאות לא-נורמלית

הגלות היא מצב כולל שאינו נורמלי ואינו תקין. מאז החורבן שרויים העם היהודי בפרט והעולם בכלל במצב משובש, לא-נכון, לא-נורמלי. העובדה שלפעמים נדמה לנו שהכול שפיר – היא עצמה חלק משיבושי הגלות, שהחושך נדמה לאור והמר למתוק.

הגלות הפיזית של עם-ישראל מארץ-ישראל היא רק אחד מביטוייה של הגלות הכוללת. עיקרה של הגלות הוא – הסתר האמת ושיבושם של הדברים. מכיוון שיש גלות, גלה עם-ישראל מארצו; חרב בית-המקדש; הגויים שונאים את היהודים במקום להעריך את תפקידם ולסייע להם; הרע גובר והטוב מתמעט. לכן רוב הפוטנציאל האנושי מופנה לאפיקים שליליים ולא חיוביים. לכן יש כל-כך הרבה פירוד-לבבות ושנאת-חינם. לכן חיי תורה ומצוות עלולים להיתפס עול, במקום שיהיו הדבר הטבעי והנעים ביותר. כל אלה הם ביטויים של אותה גלות.

מקור כל צרותינו היא אותה גלות שהחלה לפני אלפיים שנה ושעדיין לא בא קיצה. משום כך אנו חורתים את תודעת הגלות עמוק כל-כך בנפשנו. שכן רק כאשר זוכרים וחוֹוים היטב את הגלות יודעים מהי מהותו האמיתית של העם היהודי ומה הייעוד הגדול הצפוי לו.

רמזור אדום

אנו נוהגים דיני אבלות בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב כדי שכל יהודי – מילד ועד זקן – יזכור ויחוש כי אנו חיים בגלות, כי המצב הנוכחי רע ומר (לעומת המצב האמיתי שבו העם היהודי צריך להיות), וכי עלינו להיות מלאי תפילה וציפייה לגאולה האמיתית והשלמה.

הימים האלה משמשים מורה-דרך לכל השנה כולה. שלושת השבועות הללו הם רמזור אדום ותזכורת שעלינו לשנן בכל יום ובכל שעה. יהודי צריך להחדיר בנפשו את ההכרה שהמצב הקיים הוא גלות, מצב לא-טבעי ולא-נורמלי. יהודי צריך להשתוקק שכבר תבוא הגאולה.

עצם ההכרה הזאת מגינה על עם-ישראל מפני שקיעה בגלות. בן-מלך היודע וזוכר שהוא בן-מלך, יחזור יום אחד לארמון המלוכה; אבל אם חלילה ישכח שהוא בן-מלך וידַמה שהוא איש המוני – איך יחזור למעמדו האמיתי, בשעה שכבר איבד את הרצון לכך? לכן צריך לזכור את הגלות ולצפות לישועה, ובפרט עכשיו שהיא קרובה כל-כך!

הרב מנחם ברוד הוא דובר חב"ד  בישראל.

 

שתף לחברים

שתף